fbpx

בן גוריון וישראל ברשות האימפריאליזם הבריטי – צרפתי כבשו את תעלת סואץ ממזרח ב-31 באוקטובר 1956

יום בהיסטוריה סוציאליסטית

היום לפני 65 שנים צבאות צרפת, בריטניה וישראל בתמיכת בן גוריון כבשו את תעלת סואץ ממזרח לתעלה בתאריך 31 באוקטובר 1956, במבצע צבאי אימפריאליסטי נגד הלאמת התעלה על ידי המצרים. כמה חודשים לפני כן נשיא מצרים ג’אמל עבד אל נאצר ב-26 ביולי 1956 מכריז על הלאמת תעלת סואץ וכך הוא אומר: “אנשי וושינגטון יתפקעו מכעס ומצרים תבנה את סכר אסואן על אפם ועל חמתם בכספיה היא – מהכנסותיה של חברת תעלת סואץ, שבחפירותיה נספו 120,000 פועלים מצרים”. עד להלאמת התעלה, הבריטים והצרפתים החזיקו וגרפו את הכנסותיה, הבעלות הצרפתית – בריטית עמדה לפקוע ב-11 בנוב’ 1968, כ-100 שנים לאחר הקמת החברה.

בריטניה הגיבה בנחשול זעם ובהקפאת יתרות הליש”ט המצריות, נכסי תעלת סואץ וגם משלוחי נשק למצרים. אחד מן הכותבים המצרים הבולטים כתב בעיתון “אהרם” המצרי באותה תקופה: “קיימת מזימה אנגלית – אמריקאית, הנתמכת תמיכה מליאה על ידי הציונים, להפוך את מצרים לגוואטמלה או פרס שנייה”.
בעיתון קול העם, העיתון של המפלגה הקומוניסטית הישראל נכתב בתאריך 31 באוקטובר 1956 כי “אנד”י – ארגון נשים דמוקרטיות (בהמשך שונה שם הארגון לתנד”י – תנועת נשים דמוקרטיות) פנה אתמול לוועד השלום בישראל בדרישה הבאה: אנו דורשות שוועד השלום יפסיק את שתיקתו בימים גורליים אלו ויארגן פעולה ציבורית רחבה. חובה עליונה זו חייב למלא ועד השלום בישראל. בשעה גורלית זו”.
בן גוריון באותו יום בכנסת אמר: “נשמור על השלום כל זמן שהדבר תלוי בנו. אנו יודעים כל נוראות המלחמה והריסותיה בנפש וברכוש”. אחד בפה ובלב, בן גוריון בחר לתמוך בהתקפה האימפריאליסטית האנגלו – צרפתית על שכנתו המצרית, “יורים ובוכים” וכפי שנהוג לומר.
בוועדת סוור (Sèvres) שהתקיימה בין ה-22-24 באוקטובר 1956, כינסו הצרפתים משולש חשאי בין בן גוריון, פרס ואנשי צבא נוספים לבין שר החוץ הבריטי, ראש הממשלה הצרפתי, שר החוץ הצרפתי ושר ההגנה הצרפתי.
בוועדה הבריטים והצרפתים דרשו שישראל תשתתף במלחמה, אחת מהתוכניות שנרקמו לצורך הצדקת מסע הדמים בשירות האימפריאליזם הייתה מתקפת דמה של מטוסים לא מסומנים על באר שבע, בן גוריון לבסוף גנז את התוכנית וביקש כיסוי אווירי צרפתי והשמדת חיל האוויר המצרי. שתי המעצמות הבטיחו לישראל שיט חופשי במיצרי טיראן. אחת התוצאות הנוספות של הוועדה הייתה הקמת כור גרעיני בישראל וחתימה על הסכם באוקטובר 1957.

ב-5 בנובמבר שיגר ראש ממשלת ברית המועצות, ניקולאי בולגנין, איגרות חריפות לצרפת, בריטניה וישראל, האיגרות לצרפת ובריטניה הגדירו את פעולתן כתוקפנות, באיגרת לבן גוריון גינה בולגנין את התוקפנות המזוינת של ישראל וטען כי היא פועלת “כמכשיר בידי הכוחות האימפריאליסטים חיצוניים בהרפתקה חסרת הגיון, כשהיא מתגרה בכל עמי המזרח.. ובכל העמים שוחרי השלום”. במלחמה נהרגו 172 חיילים ישראלים, 817 פצועים, שלושה נעדרים ושבוי אחד. לפי הערכות מצריות במלחמה נהרגו בין 1,500-3,000 חיילים מצרים וכ-6,000 נפלו בשבי.

מלחמת סיני קרדיט: אורן פלד

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן