סמיח אל קאסם מן המשוררים וההומוניסטים הגדולים של החברה הפלסטינית בישראל, קאסם נולד בעיר זרקא באזור עבר הירדן (כיום מדינת ירדן) ב-11 במאי שנת 1939, אביו במקור מכפר ראמה בגליל שירת בליגיון הערבי, משפחתו של קאסם חזרה לכפר ראמה לפני מלחמת 1948, קאסם למד בתיכון בעיר נצרת. אל – קאסם היה הצעיר הדרוזי הראשון שסירב לשרת בצבא הישראלי ב-1965 ושילם על כך במשרתו כמורה, היה
המהפכן הטורקי דניז גזמיש הוצא להורג ב-6 במאי 1972 בבית הכלא המרכזי בבירה אנקרה, השופט גזר עליו עונש מוות בתלייה. בן 25 במותו, ממקימי "הצבא העממי לשחרור טורקיה" ארגון מחתרת מרקסיסטי – לניניסטי שהוקם באוני' הטכנולוגית של אנקרה ב-1968, מייסדים נוספים היו יוסוף אסלן והוסיין אינן, שניהם הוצאו להורג יחד עם גזמיש.ארגון המחתרת דגל במאבק אלים בנוכחות האמריקאית בטורקיה, המהפכנים קראו לשחרור טורקיה מהשפעות זרות
אירועי אחד במאי 1971 בעיר וושגינטון הבירה במדינת מרילנד בארה"ב שינו את פני ההיסטוריה האמריקאית, במאורע של אי ציות אזרחי בקנה מידה גדול נעצרו למעלה מ12,000 מפגינים, מספר העצורים הגדול ביותר אי פעם בארה"ב. המפגינים מחו נגד מדיניות ממשלו של ניקסון שהאריכה והסלימה את מלחמת ויאטנם שהביאה למותם של עשרות אלפי ויאטנמים וחיילים אמריקאים. ביום השלישי למחאות ב-3 במאי נעצרו 7,000 מפגינים, מארגני אירועי אחד
"איננו יודעים אם נהיה מסוגלים לבצע את המוטל עלינו בצבא תחת הסיסמה 'אין ברירה'" נכתב "במכתב השמיניסטים" הראשון שנשלח לראש הממשלה דאז גולדה מאיר ב-28 באפריל 1970. על המכתב היו חתומים 56 תלמידי תיכון מירושלים שהתנגדו לתוקפנות הישראלית ומאי נכונותה של ההנהגה להגיע לשלום עם עמי האזור, בכול זאת החתומים לא סירבו להתגייס אלא הביעו מחאה פוליטית בעיקרה על מדיניות סרבנות השלום של גולדה מאיר
פעיל השמאל העקבי פרופ' יוברט לו-יון, שלימד במשך שנים רבות בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, הובא לפני שנה, ב-27 באפריל 2023, למנוחות בקריית טבעון. לו-יון נולד בבורמה ב-1935 והגיע לישראל ב-1961 לאחר שקיבל מלגה כדי ללמוד בטכניון והיה חלוץ החוקרים הביקורתיים בתחום "האידאולוגיה של התכנון" בישראל. במחקריו יצא בחריפות נגד הכוח העצום הניתן לממסד בתכנון, וספציפית נגד חוקי התכנון והבנייה. לצד פעילותו האקדמית הענפה, היה לו-יון פעיל
בשעת לילה ב-26 באפריל 1986 התרחש אסון גרעיני חמור בתחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל באוקראינה הסוציאליסטית, 12 ק"מ מהגבול עם בלארוס. האסון הגרעיני בצ'רנוביל, לפי מומחים שונים, הוא האסון האקולוגי החמור ביותר במאה ה-20, תושבים ברדיוס של 30 ק"מ מהכור הגרעיני פונו וכ-600 אלף איש הועסקו במסגרת צבאית או אזרחית בניקוי ופינוי האזורים הנגועים בקרינה, רבים מהם ללא אמצעי מיגון מספקים. 54 עובדים נהרגו באופן ישיר
לפני 50 שנה, ב-25 באפריל 1974, התחוללה "מהפכת הציפרונים" בפורטוגל. כך הגיע לסופו המשטר הפאשיסטי בראשות הגנרל הדיקטטור אנטוניו דה אוליביירה סלזאר שהחזיק בשלטון מ-1932 עד 1968 ולאחר שלקה בשבץ מוחי ומת, הוחלף על ידי מרסלו קייטנו הייתה מצויה במאבק קולוניאלי עם אנגולה האפריקאית שהייתה מושבה פורטוגזית מ-1483 עד 1975 ומאז שחרורה הדרדרה ל-30 שנים עקובות מדם של מלחמת אזרחים וסכסוך מזויין. "מהפכת 25 באפריל"
ב-9 באפריל 1968 נכנסה לתוקפה חוקה חדשה במזרח גרמניה, החוקה החדשה עשתה התאמות לחוקה הקודמת מ-1949 בהתאם למצב ההתפתחות הכלכלי – חברתי במדינה המזרח גרמנית. על כתיבת חוקה חדשה הוחלט שנה קודם לכן. קנצלר מזרח גרמניה ולטר אולבריכט הורה על ניסוח והצגה של החוקה החדשה. החוקה נפתחת במילים: "הרפובליקה המזרח גרמנית היא מדינה סוציאליסטית של העם הגרמני. הארגון הפוליטי של העובדים בערים ובכפר המתאחדים תחת
סגרריו ארסירה דיאז סנטיאגו סטודנטית לכלכלה ומנהיגת החזית הסוציאליסטית של הסטודנטים באוני' האוטונומית של סנטו דומניגו ברפובליקה הדומניקנית נרצחה ב-4 ביולי 1972 על ידי שוטריו של הנשיא הימני הקיצוני חואקין בלגר. השוטרים חדרו לאוני' ופתחו באש לעבר סטודנטים וצוות המרצים, דיאז סנטיאגו נפגעה בראשה ומתה. השוטרים פרצו לאוני' בחיפושיהם אחר מנהיג שמאלי אחר שהואשם בפעילות חתרנית נגד הנשיא בלגר. לוויה המונית התקיימה לאחר מותה, אלפים
