יום הולדת תשעים וחמש למנהיג העובדים החיפאי בנימין גונן

ב-18 ביוני 1928 נולד בעיירה צ’יחונוביץ שבמחוז ביאליסטוק בפולין, מנהיג העובדים הקומוניסטי הישראלי בנימין גונן. בילדותו למד בחדר, רצה להיות חזן והיה בן הזקונים לחיה ולשמחה גניודוביץ’. בשנת 1935 המשפחה עזבה את העיירה בעגלה רתומה לסוסים בדרכם לפלשתינה. אביו היה אופה ומקורב לתנועת השומר הצעיר. הוא חשש לגורל יהודי אירופה עם עליית היטלר לשלטון ב-1933.

עם הגיעם לחיפה, גונן למד בבית הספר הדתי “נצח ישראל”, בו המורים נהגו להכות את התלמידים. בשל כך בסוף כיתה א’ הועבר לבית הספר של ילדי העובדים על פי עצת אביו, שהיה חבר מפא”י ויחד עם אימו היו לפועלי בניין. עוד בכיתה ג’ הכיר גונן ילדה יפה ושמה יוכבד שעתידה להיות אשתו. מאוחר יותר יוכבד עניינה את בנימין בתנועת נוער מחתרתית הנאבקת למען צדק חברתי: הנוער הקומוניסטי.

בקבוצה של יוכבד ובנימין גונן היו ילדים בני 9 עד 14 בהנהגת עוזי בורשטיין, שהיה אז מזכיר הנוער הקומוניסטי בחיפה ועם פרוץ מלחמת 1948 הוא גויס לצבא. בשובו לעירו מצא שרוב תושביה הערבים, רבבות, גורשו ממנה. הוא פעל לביטול הממשל הצבאי בשכונות הערביות בהן התגוררו אלפי הערבים-פלסטינים שנותרו בחיפה ולבחירת המועמדת הקומוניסטית הראשונה שכיהנה במועצת העיר, צילה עירם, בעבות הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו ב-1950.

בשנות ה-50 גונן החל לעבוד בחברת החשמל בחיפה ממנה פוטר יחד עם עשרות מעובדיה שהיו חברים במפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק”י). מאז היה מעורב ופעיל בענייני עובדים ובשנת 1964 נבחר למוסדות המרכזיים של מק”י ולמזכ”ל בנק”י (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי), ומ-1972 היה חבר הוועד-הפועל של ההסתדרות.

עם הקמת חד”ש ב-1977 נבחר למוסדות המרכזיים שלה וליו”ר סיעת חד”ש בהסתדרות. מ-1994 שימש כחבר הנהגת ההסתדרות וממלא מקום יו”ר האגף לאיגוד מקצועי ויו”ר חדר המצב. בשנת 2008 קיבל את עיטור “יקיר העיר” לאות הוקרה על תרומתו רבת השנים לשיפור המעמד הכלכלי והחברתי של ציבור העובדים בעירו, ועל פועלו למען עובדים במצבי משבר ועל היותו “המתריע בשער” בכל הנוגע להרעת תנאי העבודה של עובדי המפעלים בחיפה ובארץ כולה. ב-2009 פרסם בהוצאת פרדס את ספרו האוטוביוגרפי “חיים אדומים”.