ברל בלטי לוחם הבריגדות הבינ”ל בספרד, חבר סיעת מיקוניס – סנה ; נולד בלטביה ב-19 בספטמבר 1914

ב-19 בספטמבר 1914 נולד ברל בלטי (בשם: זוּנדֶל אָבִין) בדווינסק, לטביה. בשנת 1930, כשהיה בן 16, הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטי שבמחתרת, ועקב כך ריצה תקופת מאסר קצרה בבית הסוהר בעירו. ב-1934 כשהיה בן 20 היגר לפלשתינה עם סרטיפיקט כ”בעל הון” (קפיטליסט). בארץ הצטרף למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה. עבד בעבודה חקלאית במושב תל צור שבשרון (לימים חלק מאבן יהודה). ב-1937, בימי מלחמת האזרחים בספרד, התנדב לשורות הבריגדות הבינלאומיות, פיקד על חוליית הקשר של מטה גדוד מיוחד של הדיוויזיה ה-45 של הצבא הרפובליקני, והשתתף בקרבות באזורים טרואל, אראגון, אברו וקטלוניה.

לאחר תבוסת הצבא הרפובליקני נעצר בפברואר 1939 ועד מרץ 1940 שהה במחנות המעצר סן סיפריאן וגירס שבדרום-מערב צרפת. עם שחרורו חזר לפלשתינה ב-1940 ושב לפעילות במפלגה הקומוניסטית. עם הפילוג במפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק”י) ב-1965 נמנה עם סיעתם של משה סנה ושמואל מיקוניס שתמכו בציונות. מאותה שנה היה חבר הלשכה הפוליטית של המפלגה עד שב-1973 התאחדה סיעתם של מיקוניס – סנה עם תנועת “תכלת-אדום” במסגרת רשימת “מוקד” לקראת הבחירות לכנסת השמינית. בבחירות הוצב במקום ה-16 ברשימה. בשנים 1975–1976 היה חבר הנהלת “מוקד”. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית נטמעה “מוקד” במפלגת של”י, ובלטי היה חבר מועצת של”י, נמנה עם החוג הרעיוני של האירו-קומוניזם (קומוניזם אנטי סובייטי) בתנועה והיה חבר מזכירות החוג לקומוניזם דמוקרטי בשל”י.

בלטי היה חבר מועצת הפדרציה הבינלאומית של לוחמי תנועת ההתנגדות (International Federation of the Resistance fighters,‏ FIR) וכן ממייסדי ארגון הלוחמים האנטי-נאציים וקרבנות הנאציזם בישראל והיו”ר שלו. ברל בלטי נישא בשנת 1951 לברכה (ברושקה) שכנאי לשצ׳ינר, גרושתו של האדריכל מיכאל לשצ׳ינר, שהיה דמות דומיננטית במפלגה הקומוניסטית ופעילה חברתית. הם היו נשואים עד לפטירתה בשנת 1973. ברל בלטי מת בתל אביב בינואר 1981 מהתקף לב בתום מחלה, בגיל 66. נקבר בבית העלמין הדרום בחולון. הניח אישה, גילה בן-יעקב.