פילוסוף מרקסיסט חבר המפלגה הקומוניסטית הצרפתית לואי אלתוסר נפטר ב-22 באוקטובר 1990

ב-22 באוקטובר 1990 נפטר הפילוסוף הצרפתי המרקסיסטי הנודע לואי אלתוסר שנולד באלג’יר (אז מושבה צרפתית) ב-1918. הוא למד באקול נורמל סופרייר שבפריז ובגיל 30 הצטרף למפלגה הקומוניסטית בה היה אחד התאורטיקנים החשובים והפך למרצה נערץ לפילוסופיה באקדמיה.

בהגותו קרא אלתוסר תיגר על החשיבה המרקסיסטית האורתודוקסית, וניסה לשנות כמה מהנחות היסוד שלה: היסטוריה, מדינה, אידיאולוגיה וחברה.

ספרו הראשון של אלתוסר “בשביל מרקס”. מכיל את עיקרי הגותו. מטרתו של אלתוסר בספר היא ניסוח מחודש של הפילוסופיה המרקסיסטית. הספר מורכב משבעה מאמרים. במאמר על מרקס הצעיר משתמש אלתוסר במושג השאול מפילוסוף המדע גסטון בשלאר כשהוא מאתר “שבר אפיסטמולוגי” רחב בין הכתיבה של מרקס הצעיר ובין הטקסטים המרקסיסטיים המאוחרים יותר שלו.

“לקרוא את הקפיטל”, שכתב יחד עם כמה מתלמידיו, זכה גם הוא להצלחה ולהשפעה רבה; הספר הוא קריאה פילוסופית חדשה של ספרו המרכזי של קרל מרקס – “הקפיטל”. המחקר בוחן את מעמדה הפילוסופי של התאוריה המרקסיסטית כ”ביקורת הכלכלה הפוליטית”. אלתוסר מוכר, כמו כן, כתאורטיקן של מושג האידיאולוגיה בו עסק במאמרו הידוע “האידיאולוגיה ומנגנוני המדינה האידיאולוגיים – הערות לקראת מחקר”.

המאמר דן במושג האידאולוגיה, שגם הוא פיתוח של תאוריית ההגמוניה של המהפכן הקומוניסטי האיטלקי אנטוניו גראמשי; ואולם, בעוד שהגמוניה נקבעת כל כולה, בסופו של דבר, בידי כוחות פוליטיים, אידאולוגיה כמודל תאורטי נובעת גם ממושג ה”לא מודע” הפרוידיאני וממושג “שלב המראה” הלקאניאני, והיא מתארת את המבנים והמערכות שמאפשרים לנו לאחוז במושג של “עצמי” בעל משמעות ומובן.

בעברית פורסמו שניים מספרי של אלתוסר בהוצאת רסלינג: “בשביל מרקס”, בתרגומו של טל מאיר גלעדי (2018) ו”על האידיאולוגיה” שתרגמה אריאלה אזולאי (2003).