ב-15 ביולי 1935 האסירים הפוליטיים בבתי הכלא בפלשתינה-א"י פתחו בשביתת רעב המוכרת בשם "שביתת הרעב הגדולה" במחאה על מאסרם של מנהיגי המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית מרדכי ביליצקי ומחמוד מוגרבי שהיו למטרה לדיכוי של שלטון המנדט הבריטי. ביליצקי נעצר על ידי בלשים בריטים בזמן שנפגש עם המנהיגה הקומוניסטית רות לוביץ' מזכירת הארגון "עזרה אדומה" והאחראית על הקשר עם מרכז הארגון בפריז, ביליצקי היה אחראי על תרגום מסמכים
לפני 70 שנה, ב-14 ביולי 1953, בעת שהמונים ציינו ברחבי צרפת את יום הבסטיליה – החג הלאומי המציין את האירוע המכונן של המהפכה הצרפתית: נפילת הבסטיליה ב-1798, שוטרים בפריז ירו למוות בשבעה מפגינים שדרשו את עצמאות אלג'יריה – אז תחת כיבוש צרפתי. בהפגנה לקחו חלק עובדים אלג'יראים תושבי הבירה יחד עם פעילי הקונפדרציה הכללית של העובדים (ה-CGT) שבהנהגה קומוניסטית. חרף העובדה שההפגנה נערכה בצורה שלווה,
ב-13 ביולי 1947 הופיעו 3 נציגים של המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית (פק"פ) בפני הוועדה המיוחדת של האו"ם (אונסקו"פ). המזכיר שמואל מיקוניס, המזכיר מאיר וילנר וד"ר וולף ארליך, חבר הוועד המרכזי. העצרת הכללית של האו"ם הקימה את UNSCOP במאי 1947 בעקבות דיון על עתיד פלשתינה, במהלכו ביקשה בריטניה את הקמת הוועדה. כזכור, חבר הלאומים (הארגון שקדם לאו"ם) העניק בשנת 1923 לבריטניה מנדט על פלשתינה, אותה כבש הצבא
ב-11 ביולי 1896 נולד העיתונאי והפעיל הקומוניסטי היהודי הנס שִׁיפֶּה. הוא נולד בשם מוזס גרזב, היה בעל אזרחות פולנית ובמהלך פעילותו הפוליטית והעיתונאית עשה שימוש במספר שמות ובהם שי בו (בסינית), היינץ מילר, היינץ גרבז ובשם עט: אסיאתיקוס. בשנת 1919 נסע שיפה לגרמניה בה למד באוניברסיטה, הצטרף למפלגה הקומוניסטית הצעירה ואימץ את שם המשפחה שיפה. הוא היה למתנדב היהודי הראשון שנהרג על אדמת סין בקרב
המנהיג הפוליטי הקומוניסטי מהמט עלי אייבאר מת ב-10 ביולי 1995 בעיר איסטנבול. אייבאר למד משפטים באוני' איסטנבול והמשיך את לימודיו בפריז שם הוא נחשף לרעיונות המרקסיזם, כששב לאיסטנבול הפך לעוזר הוראה בחוג ללימודי משפטים באוני' איסטנבול, בשל תפיסותיו הקומוניסטיות הוא איבד את עבודתו וגורש מאוני' איסטנבול ב-1946. כאשר כתב עבור המגזין הטורקי "חופש" הוא נאסר כיוון שכתיבתו הרגיזה את השלטונות ושוחרר ב-1950 אז התחיל לעסוק
ב-9 ביולי 1959 מאות אנשים התאספו מול תחנת המשטרה בחיפה במחאה נגד אלימות משטרתית, קיפוח ואפליה מעמדית – עדתית, יממה קודם לכן הסבל יעקב אלקריף נורה ברגלו כאשר הגיעו שוטרים לבית קפה "רוזיליו" בשכונת ואדי סאליב. "מרד ואדי סאליב" על שם השכונה הפלסטינית החיפאית שתושביה נעקרו בנכבה ובמקומם שוכנו מהגרים צפון אפריקאים התפשטה כאש בשדה קוצים מחיפה לערים ומעברות אחרות, המשטרה דיכאה באלימות את המפגינים
הסופר הפלסטיני הנערץ ע'סאן כנפאני נרצח על ידי המוסד ב-8 ביולי 1972 כאשר נכנס לרכבו והתניע את הרכב פצצה שנשתלה מבעוד מועד התפוצצה והביאה למותו ולמוות של אחיינתו למיס נג'ם בת ה-17 שהייתה איתו ברכב באותו הזמן. כנאפני שהיה דובר החזית העממית ומעולם לא היה מעורב בשום פעולת טרור, היה למטרת חיסול כחודשיים לאחר פיגוע בשדה התעופה "לוד" בו נרצחו שלושה ישראלים. בהספד לזכרו של
קת'ל בורגה מהפכן ושר ההגנה של הממשלה האירית בין השנים 1919- 1922 מת מפצעיו ב-7 ביולי 1922 יומיים לאחר שנורה ברגלו במהלך "מלחמת האזרחים האירית" לשחרור אירלנד משליטת הכובש הבריטי ששלט ודיכא את העם האירי במשך 600 שנים. בורגה שהיה קצין בכיר בצבא הרפובליקני האירי תחת הנהגתו של מייקל קוליניס הסוציאליסט היה ממשחררי דבלין מהכיבוש האנגלי. בורגה נולד ב-18 ביולי 1874, הילד העשירי של סוחר
גריגורי סוקולניקוב מראשי הבולשביקים, כלכלן בהשכלתו התמנה לתפקיד שר האוצר של בריה"מ ב-6 ביולי 1923 עד ה-16 בינואר 1926, בתפקידו הוא ייצב את הכלכלה הסובייטית והנהיג מדיניות כלכלית חדשה שהגה מנהיג בריה"מ ולדימיר לנין מדיניותו הוציאה את בריה"מ ממשבר כלכלי קשה כתוצאה ממלחמת האזרחים. המדיניות הכלכלית החדשה יצרה שוק ריכוזי בשליטת המדינה ותעשיות מרכזיות כמו בנקים, תעשיות כבדות וסחר חוץ הולאמו. המדיניות הכלכלית החדשה אומצה
ב-3 ביולי התקיים 1989 נערך בעיר טולדו שבספרד, מפגש היסטורי בין אינטלקטואלים מזרחים לבין אינטלקטואלים פלסטינים. את מפגש טולדו יזמו והוציאו לפועל פעילים מזרחים מישראל ומחו"ל, ללא כל תיווך של גורם ממלכתי ישראלי ובניגוד לחוק שהיה קיים שאסר על מפגשים בין ישראלים לנציגי אש"ף. תחת הכותרת: "יהודים של המזרח ופלסטינים: דיאלוג למען שלום ישראלי-ערבי". ביולי 1989, נפגשה בטולדו קבוצה של כ-40 אינטלקטואלים, בעיקרם מזרחים, עם
