באיזו מדינה מכריז מנהיג איגוד עובדים "המבחן הוא לעשות הסכם שלא קושר ידיים ורגליים למעסיק"? באיזו מדינה לועג יו"ר איגוד לעובדים הנאבקים על זכויותיהם ומכריז "אנחנו לא בצרפת, שעל כל אמירה של הממשלה האיגודים יוצאים לשביתות ענק"? נכון! זה כאן, במדינת ישראל; ומי שהכריז זאת הוא מנהיגה הלא-נבחר של ההסתדרות, ארנון בר-דוד העומד להתמודד לראשונה על התפקיד במאי הקרוב. בר-דוד נוהג להציג את עצמו כ"א-פוליטי"
מאות אלפים יצאו ביום שני שעבר לרחובות סנטיאגו, בירת צ'ילה, כדי לחגוג את ניצחונו בבחירות לנשיאות של מנהיג מרד הסטודנטים ב-2011 ומועמד השמאל, גבריאל בוריק. בוריק (35), הנשיא הצעיר בתולדות צ'ילה, נבחר במספר הקולות הגדול ביותר: יותר מ-4.6 מיליון אזרחים נתנו לו את קולם. בוריק התמודד מטעם "החזית הרחבה" – מערך כוחות שמאל ובהם המפלגה הקומוניסטית. מולו התמודד איש הימין הקיצוני, חוזה אנטוניו קאסט (55).
ביום הסולידריות העולמי עם העם הפלסטיני, 29 בנובמבר, פרסמה קונפדרציית האיגודים המקצועיים הבינלאומית (ITUC), בה חברה ההסתדרות, קריאה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בשטחים שכבשה ישראל ביוני 1967. עוד פנתה יו"ר הקונפדרציה, שראן בורו, לאו"ם על מנת לעדכן את רשימת התאגידים הישראליים והזרים הפועלים בהתנחלויות בשטחים הפלסטיניים הכבושים ולהחמיר את החרם שהוטל עליהם. לדברי בורו, "מן הכרח לעדכן את רשימת התאגידים הפועלים בהתנחלויות. האו"ם חייב לעשות
אוטוביוגרפיה של הסופרת, העיתונאית ("דבר" ו"על המשמר") ופעילת השלום יעל לוטן פורסמה לאחרונה בגרסה דיגיטלית בשפה האנגלית. את הספר, המכיל יותר מ-400 עמודים, ערך בנה יונתן אור-סתיו והוא פורסם תחת הכותרת "השלום טרם הגיע". המחברת כתבה את הספר כשנה לפני מותה ב-2 בנובמבר 2009 לאחר מחלה קשה. יעל לוטן נולדה בארץ ב-1935. ב-1953 נסעה לארגנטינה עם הוריה בשליחות משרד החוץ. כעבור שנה עברה ללונדון ללימודים,
בעיתון מק"י "קול העם", מ-24 באוקטובר 1952 (לפני כמעט 70 שנה!), פורסמה ידיעה ביקורתית עד מאוד על מאמצי ההתחמשות של ארצות הברית. בידיעה נכתב כי הממשל האמריקאי אימץ את אמירתו של המנהיג הנאצי הרמן גרינג בדבר הצורך ב"תותחים במקום חמאה". אז, זכר המשטר הנאצי וזוועותיו היו טריים למדי וקוראי העיתון הבינו היטב את משמעות המסר הקשה והשלכותיו המעשיות. "תותחים במקום חמאה" היא דילמה המונחת לעיתים
הדיון שנערך בשבוע שעבר בבית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה), סער בעת שהיו"ר ארנון בר-דוד הציג את "עסקת החבילה" עליה חתמו בתחילת החודש ההסתדרות, ממשלת הימין והמעסיקים – עסקה שהוגדרה "עסקת חבלה" בגיליון "זו הדרך" 43 (10.11). בר-דוד הציג בפני חברי בינ"ה שקפים ובהם עיקרי ההסכם, אך ההסכם טרם פורסם במלואו ולא נמסר לרשם ההסכמים הקיבוציים. רק המסירה לרשם מקנה להסכם חוקיות ומאפשרת לעיין בו ובסעיפיו השונים.
ההסתדרות, הממשלה והמעסיקים חתמו בשבוע שעבר (3.11) על עסקת חבילה חדשה במשק. לפי ההסכם, שכר המינימום יעלה בהדרגה ל-6,000 שקל תוך חמש שנים, כשהפעימה הראשונה תהיה באפריל 2022. זו תוספת של 54 אגורות בשנה וחצי הקרובות: 29.66 שקל לשעה במקום 29.12 שקל כיום. עוד סוכם שבמהלך השנה הבאה לא תהיה עיתוי החתימה אינו מקרי: ערב אישור התקציב הדו-שנתי ל-2021 ול-2022. בכך הביעו נציגי המעסיקים ויו"ר
שער הדולר ממשיך לרדת והדבר מדאיג עד מאוד את בנק ישראל. שער דולר נמוך פירושו שקל חזק. לכאורה, המצב מצוין: המטבע הישראלי מתחזק לעומת הדולר האמריקאי ומטבעות של מעצמות קפיטליסטיות אחרות, כמו הפאונד הבריטי והיורו האירופי. אם תימשך המגמה, השקל הישראלי יעבור בקרוב את השיא שנרשם בינואר השנה: 3.10 שקל תמורת דולר אחד. השקל עוד עשוי להגיע לשיא של 25 שנה, ולחזור לשערו מ-1995. בחוגים
ועדת הכספים של הכנסת – בראשה עומד ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), איש אמונו של שר האוצר הניאו-ליברלי אביגדור ליברמן – אישרה בשבוע שעבר (12.10) לקריאה שנייה ושלישית, במסגרת חוק ההסדרים, את הצעת החוק המאריכה את הוראת השעה להקפאת השכר הממוצע במשק גם לשנת 2022. התיקון הוא הארכה של חוק שאושר בעקבות משבר הקורונה. לפי גרסת האוצר, במהלך המשבר הפסיקו לעבוד מאות אלפי עובדים, רובם
בגיליון "זו הדרך" האחרון (16.6) פורסם חלקו הראשון של המאמר, העוסק במיסוי בעלי הון בארה"ב ובישראל. המאמר התמקד בכך שבעלי ההון הגדולים בישראל (בעלי אזרחות ישראלית) ברובם אינם משלמים כאן מס: מרים אדלסון (שהונה 38 מיליארד דולר); רומן אברמוביץ' (17 מ'), אייל עופר (12 מ'), פטריק דהרי (12 מ'), פרנק לואי (6 מ'), שרי אריסון (6 מ'), עידן עופר (6 מ') וטדי שגיא 5 מ')
