fbpx

יו"ר ההסתדרות פנה לשר האוצר ולמעסיקים: עסקת החבילה מתה, תחי תוספת היוקר

נוכח כישלונה של עסקת החבילה החליט בר-דוד לשגר מכתב לאוצר בו דרש תוספת יוקר בסך 90%

מערכת הבחירות המנומנמת בהסתדרות מנפיקה מעט-מאוד חדשות. קשה עד מאוד לאדונים ארנון בר-דוד ועופר עיני למצוא נושאים השנויים במחלוקת ביניהם. פסקו גם התקפותיו של עיני נגד עסקת החבילה (שהוא עצמו קידם בעת כהונתו כיו"ר ההסתדרות). עסקת החבילה עצמה נתקעה אי-שם בין ההצבעות בכנסת ולא ניתן לקדמה עד שהאחרונה תשוב מפגרה ב-8 במאי, שבועות בודדים לפני הבחירות להסתדרות.

כך, ללא אישור של הכנסת, "היהלום שבכתר" בפועלו של בר-דוד הולך ומתפוגג. האוצר מצדו ממשיך לפעול כאילו קיבלה העסקה את אישור הכנסת ומונע כל תוספת שכר מעובדים המאורגנים לא רק באיגודים החברים בהסתדרות, אלא גם מאלה החברים בהסתדרות המורים או בארגון המורים, האמורים לקבל תוספת שכר במסגרת ההסכמים הקיבוציים החדשים. האוצר אף מונע תוספת שכר של מהעובדים הסוציאליים, חרף העובדה שהמו"מ כבר הסתיים וחלפה שנה וחצי (!) מתום שביתתם.

איגודים מקצועיים וועדי עובדים החברים בהסתדרות "הולכים עם ומרגישים בלי". לכן עומדים העובדים הסוציאליים להכריז סכסוך עבודה ולנקוט צעדים ארגוניים לאחר חופשת הפסח. עובדי בתי המשפט פתחו בשביתה למען תוספות שכר (זו נבלמה בידי בית הדין לעבודה), ומגזרים נוספים נערכים לפתוח במאבק לאחר החופשה.

על יוקר ותוספת

נוכח כישלונה של עסקת החבילה (אשר כונתה כאן בשם "עסקת חבלה") ועליית יוקר המחיה, החליט היו"ר בר-דוד לעשות מעשה ולשגר מכתב לאוצר ולמעסיקים. בר-דוד נוהג לשגר מכתבים לאוצר. זכור במיוחד המכתב ששלח בחודש פברואר בו התריע על "צעדים ומחאות" שינקוט בגלל היוקר הגובר. מאז, כמובן, לא היו לא צעדים, לא מחאות ולא נעליים (שהתייקרו אף הן!).

בכתבה שפורסמה באתר ההסתדרותי "דבר", הפועל תחת עינו הפקוחה של היו"ר (שבעבר אף סגר את האתר ופיטר את עורכיו בגלל ש"עסקו בפוליטיקה"), נערכה בדיקה ממנה עולה כי סל המוצרים לחג התייקר השנה ב-30% לעומת מחירו אשתקד. אלה לא מחירי הדיור (13% עלייה בשנה האחרונה), מדובר במוצרי מזון.

במכתבו הפעם כתב יו"ר ההסתדרות כי "השינויים הכלכליים בזירה המקומית והגלובלית משפיעים על רמת המחירים ועל יוקר המחיה בישראל, ויש צורך לנקוט בצעדים מתאימים על מנת להתמודד עם כך ברמה המשקית. מדד +מחירים לצרכן עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-3.5%". לדברי בר-דוד,  "האחריות שלי כיו"ר ההסתדרות, וכמי שמייצג את האינטרסים של כלל העובדים בישראל, היא למנוע שחיקה של שכר העובדים כתוצאה מהעלייה החדה ביוקר המחיה שפוגעת ראשית בעובדים החלשים ביותר, אך גם במעמד הביניים כולו".

יו"ר ההסתדרות קורא להסדיר "מנגנון תוספת יוקר בגובה של 90% מעל שיעור אינפלציה שנתי של 3% לכל אחת מהשנים 2022 ו-2023, אשר ייבחן בדצמבר מדי שנה. הסכם כאמור יאפשר לנו לגבש כללים מוסכמים להתאמת תשלומים עתידיים לשינויים ברמת המחירים, כדי להבטיח יציבות ויכולת השתכרות הולמת לציבור העובדים בישראל".

נעזוב רגע את לשון המכתב ("עובדים חלשים", "מעמד ביניים" ושאר ירקות של המילון הקפיטליסטי) ונתייחס למהות: בר-דוד מכיר בכך שהקפאת השכר שביסוד עסקת החבילה הייתה טעות! ואם זו טעות, מדוע לדרוש פיצוי רק עבור 90% מהיוקר ולאו דווקא 100% כמתבקש? הרי לא מדובר בתוספת שכר ריאלית, אלא רק בשמירת כוח הקנייה של השכר הקיים.

היסטוריה של תוספת

תשלום תוספת יוקר בעקבות עליית מדד המחירים היה נהוג בישראל במשך שנים רבות. ליתר דיוק: מאז קום המדינה ועד לפני כשני עשורים. ההסתדרות התעקשה (לטובת המעסיקים) על פיצוי חלקי  והקומוניסטים, בצדק, דרשו פיצוי מלא.

הפעם האחרונה שהסכם תוספת יוקר יצא אל הפועל בישראל הייתה בשנת 2003, בעקבות האינפלציה הגבוהה שהגיעה ל-6.5% בשנת 2002. בהסכם שנחתם אז נקבע כי תוספת יוקר נוספת תשולם רק כאשר שיעור האינפלציה יעלה על 8%, מה שלא קרה מאז.

האינפלציה המשיכה להשתולל לאחר מכן, אבל בגלל ששיעור ההתייקרות שנקבע בהסכם בין האוצר להסתדרות היה כה גבוה (8%, בניגוד ל-3% בעבר), לא קיבלו העובדים שום פיצוי. ומי היה יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות שהסכים לגזלה הקשה הזו? נכון, לא אחר מאשר עופר עיני.

לכתוב מכתבים לאוצר ולמעסיקים זה נחמד; לסגור "עסקאות" על חשבון העובדים זה גרוע; אבל לשבת על הכיסא ולא לעשות דבר כאשר הפערים החברתיים מעמיקים, רווחי המעסיקים מרקיעים שחקים והשכר נשחק – זה לפגוע אנושות במעמד העובדים.

עסקת חבילה שהתחילה בחיוכים והסתיימה בקבורת חמור (צילום: ההסתדרות)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן