כתבות מאת: אפרים דוידי

התאחדות הסטודנטים עתרה השבוע (22.5) נגד תקציב המדינה שאושר בכנסת, על רקע הגידול בהקצאות לישיבות ולאברכים בעוד שהתקציב למוסדות ההשכלה גבוהה בישראל נשחק במהלך השנים. הסטודנטים טוענים לאפליה מצד המדינה ולפגיעה בלתי מידתית בערך השוויון. יממה קודם העתירה, שיגרו הסטודנטים מכתב התראה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ולשר החינוך יואב קיש. בעתירה נכתב בין היתר כי לאחרונה אושרו החלטות ממשלה אשר מגדילות משמעותית את היקף הכספים

לפני הבחירות לא הבטיח הליכוד הפיכה משטרית. לעומת זאת זנח הבטחת בחירות מרכזית: להוריד את יוקר המחיה. הבטחה זו אף באה לידי ביטוי בישיבתה הראשונה של הממשלה, בה ציין נתניהו כי יוקר המחיה הוא הנקודה הראשונה בסדר היום. הממשלה אף איימה לכלול בחוק ההסדרים כמה מגבלות על המונופולים הגדולים. גם קמפיין הבחירות של ש”ס התבסס על הבטחה לטפל ביוקר המחיה ובמיוחד במחירי המזון. בש”ס כונה

עוד בטרם אישרה הכנסת את תקציב המדינה, הממשלה כבר הספיקה לבצע “קיצוץ רוחבי” של 1.5% בתקציבי כל משרדיה. מליאת הכנסת אישרה (ב-28.3, בקריאה ראשונה) כי תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על 484 מיליארד שקל, וזה של 2024 על 514 מיליארד שקל. הקיצוץ יממן את “המשמר הלאומי”, או בשמו האמיתי – מיליציה פרטית עליה ינצח השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. לפי ההחלטה, תקציב המדינה יקוצץ

ממשלת הימין מלא-מלא הצביעה ביום שישי האחרון לאחר דיון בן 27 שעות, על אישור התקציב  לשנים 2023 ו-2024. מדוע ישראל היא המדינה היחידה בעולם לה תקציב דו-שנתי? על כך נעמוד באחד מהגיליונות הקרובים של “זו הדרך”.  דבר חמור ביותר באותם דיונים הוא שהשרים שאישרו את התקציב כלל לא קיבלו את חוברת התקציב. בחלוף הימים מתבהרים פרטים נוספים שלא נמסרו לתקשורת לאחר ישיבת הממשלה. לפי הודעת

בעל ההון ההודי גאוטם אדאני, המקורב לנשיא הודו הימני הקיצוני  נרנדרה מודי, השתתף בשבוע שעבר ב”טקס חגיגי” (כך על פי דובר משרד רה”מ) לציון הפרטת נמל חיפה. אדאני רכש את הנמל באמצעות חברה שבבעלותו (70%), יחד עם קבוצת גדות הישראלית (30%), בעסקה ששוויה כ-4 מיליארד שקל. בטקס נכחו בין השאר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת התחבורה מירי רגב ושר האנרגיה ישראל כ”ץ. נתניהו ואדאני בשבוע

ראש הממשלה בנימין נתניהו נועד ביום שישי האחרון בתל-אביב עם קבוצת אנשי עסקים ישראלים. זאת בעקבות מכתב אזהרה עליו חתמו יותר מ-300 כלכלנים, בו ביטאו את חששותיהם בנוגע לפגיעת “הרפורמה המשפטית” בהשקעות הזרות בישראל. נתניהו העסוק הזדרז להיוועד עם חברי הבורגנות הישראלית היקרה לליבו ולהרגיעם. בדרך זו, כך סבר, יצליח לגייס את תמיכתם, ולשכנעם כי ההפיכה המשטרית דווקא תסייע לכלכלה הישראלית. בעלי ההון שהגיעו לפגישה

הפאסיביות של ההסתדרות נוכח המתקפה האנטי-דמוקרטית שמובילה ממשלת נתניהו הימנית-קיצונית מעוררת דאגה עמוקה. נוכח התנהגות הנהגתה, ניתן היה לחשוב כי הידרדרותה של ישראל לפשיזם כלל לא נוגעת לעובדים המאורגנים, אלא רק לפוליטיקאים או למפגינים הרבים המוחים מדי מוצ”ש במרכזי הערים. “יש לי הרבה מאוד הערכה לראש הממשלה. ההפגנות נגד הממשלה הן פוליטיות, וההסתדרות לא נוקטת עמדה במאבק פוליטי”, הצהיר יו”ר ההסתדרות (שהיה חבר מפלגת העבודה)