העובדים המאוגדים בישראל משתכרים בממוצע 13% יותר מעובדים לא מאוגדים – כך עולה ממחקר שפרסם בשבוע שעבר פורום ארלוזורוב ההסתדרותי. לפי נתוני המחקר, מספר העובדים המאורגנים תחת הסכמים קיבוציים בישראל עומד על 1.3 מיליון איש, שהם 30% מכוח העבודה. עם זאת, מספר העובדים החברים בארגוני עובדים עומד על כ-870 אלף אנשים, שהם 21% מכוח העבודה הישראלי בלבד. במילים אחרות: רק אחד מכל חמישה עובדים חבר
"התחזיות לכלכלה העולמית נפגעו קשות, בעיקר בגלל הפלישה של רוסיה לאוקראינה. מעבר לטרגדיה ההומניטרית המיידית, המלחמה תאט את הצמיחה ותגביר את האינפלציה. הסיכונים לכלכלה הגלובלית עלו – ובחדות – ומאתגרים את מעצבי המדיניות". כך כתבו לאחרונה כלכלני קרן המטבע הבינלאומית, אחד ממוסדותיו המרכזיים של הקפיטליזם הגלובלי. בהמשך לדברים אלה, ציינו כי האינפלציה בעולם ממשיכה בזינוקה המהיר. במבצרו של הקפיטליזם, ארה"ב, חלה במהלך חודש מארס
תחת "ממשלת השינוי" ובניצוחה, נמשכת אחת המגמות המרכזיות של מדיניות ממשלות הליכוד: נתח העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית פוחת בהתמדה. לעומת זאת, נתח המעסיקים מוסיף לגדול בשיעורים הגבוהים ביותר מאז קום המדינה. פער זה מקבל משמעות מיוחדת ערב יום הסולידריות הבינלאומי של העובדים, ה-1 במאי. השנה מצוין חג הפועלים בד בבד עם קמפיין שהתגבש בחודשים האחרונים למען העלאת שכר מינימום ל-40 שקל לשעה. הממשלה ממשיכה לגבש
האם הפלישה הרוסית לאוקראינה לפני כשמונה שבועות מסמנת נקודת מפנה בעידן הגלובליזציה הקפיטליסטית? ארגון הסחר העולמי, מהמוסדות המובילים את הגלובליזציה, כבר הפחית את תחזית הצמיחה העולמית ל-2.5% בגלל המלחמה באוקראינה. לפי התחזית הקודמת, שיעור הצמיחה השנתית הצפוי היה 4.7%. ראש הארגון, ד"ר נגוזי אוקנזו איוולה, אמרה שהסיבה להפחתה היא "ההשפעה של המלחמה ונושאים הקשורים בה", והוסיפה כי היא נובעת גם מהבעיות בשרשרת האספקה העולמית שגרמה
מערכת הבחירות המנומנמת בהסתדרות מנפיקה מעט-מאוד חדשות. קשה עד מאוד לאדונים ארנון בר-דוד ועופר עיני למצוא נושאים השנויים במחלוקת ביניהם. פסקו גם התקפותיו של עיני נגד עסקת החבילה (שהוא עצמו קידם בעת כהונתו כיו"ר ההסתדרות). עסקת החבילה עצמה נתקעה אי-שם בין ההצבעות בכנסת ולא ניתן לקדמה עד שהאחרונה תשוב מפגרה ב-8 במאי, שבועות בודדים לפני הבחירות להסתדרות. כך, ללא אישור של הכנסת, "היהלום שבכתר" בפועלו
איגוד העובדים הסוציאליים עומד להכריז על סכסוך עבודה. זאת בשל גרירת הרגליים של האוצר במו"מ עם ההסכם הקיבוצי. אם ההסכם לא ייחתם עד פסח "נחדש את המאבק", נמסר. לפני כשנה וחצי, ב-22 ביולי 2020, לאחר 17 ימי שביתה ומחאות ברחובות הגיעו משרד האוצר ואיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים להסכם עקרוני שהביא לסיום הצעדים. הצדדים הגיעו להסכם עקרוני הכולל תוספת של כ-200 מיליון שקל למשכורות העובדות. בסוף
ז'אן קלוד לפור, מראשי המפלגה הקומוניסטית הצרפתית ולשעבר יו"ר הסיעה הקומוניסטית באסיפה הלאומית, ביקר באחרונה בשטחים הפלסטיניים הכבושים. לפור הוא פעיל ותיק למען זכויות העם הפלסטיני ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית בצידה של ישראל. הוא הגיע לארץ לאחרונה, בתום 10 שנות איסור כניסה שנגזרו עליו ללא הליך משפטי בידי השלטונות בישראל. מטרת ביקורו הייתה לפגוש את עורך הדין הפלסטיני סאלח חמורי, הנשוי לבתו של לפור, אלזה,
איש העסקים עופר עיני קם בוקר אחד, החליט שהוא מנהיג עובדים והתחיל ללכת. ליתר דיוק – החליט להתמודד על ראשות הסתדרות מול היו"ר המכהן (שלא נבחר בידי איש) ארנון בר-דוד. עיני החדש, שעשה במשך שנים לביתו ולביתם של שותפיו הקפיטליסטים, איננו העיני המתרפס שהכרנו בכהונתו כיו"ר בשנים 2014-2006. אך הקריירה של עיני כיו"ר ההסתדרות שמכר את העובדים לבעלי ההון במשך שמונה שנים, ולאחר מכן היה
שר האוצר אביגדור ליברמן התייחס ביום שני האחרון לגל ההתייקרויות בישיבת סיעתו, "ישראל ביתנו". ליברמן טען כי "צריך להבין שעליית המחירים במדינת ישראל היא הכי מתונה בעולם". זאת, יממה לאחר פרסום הקריאה המשונה של ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי לכמה מיצרני המזון המונופוליסטיים (ובהם תאגידים רב-לאומיים) וליבואנים הגדולים "לעצור את עליית המחירים, וזאת נוכח האחריות הלאומית המצופה מהחברות בתקופה מאתגרת זו ובהתחשב במצבן הכלכלי וברווחיהן".
"אנחנו חייבים להזכיר לגופים שגורפים רווח של מאות מיליוני שקלים בשנה, שיש מדינה בקצה והמחיר על ניצול האזרחים, לא ישתלם להם", כתב הבוקר (שלישי) יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דודו לראש הממשלה נפתלי בנט ולידידו שר האוצר אביגדור ליברמן. זאת, כתולדה מהזעם הגובר בקרב העובדים בעקבות יוקר המחיה הגואה. במכתב ששלח בר-דוד לבנט וליברמן הוא תקף בחריפות את החברות שמתדלקות את עליית המחירים במשק: "גל ההתייקרויות שחונק
