כתבות מאת: עידן סלוצקר

בשבועיים האחרונים חלו התפתחויות חשובות במלחמה באוקראינה: קריסת החזית הרוסית באזור קייב, פשע המלחמה הנורא שביצע הצבא הרוסי בטבח בעיירה בוצ'ה, וחידוש המשא ומתן בין הצדדים הלוחמים. אך ההתקדמות במשא ומתן חשפה כי הצד שמתנגד לסיום הלחימה באוקראינה הוא נאט"ו וממשלות המערב. ביום חמישי שעבר פרסם עיתון "טיימס" הבריטי כתבה שכותרתה: "בריטניה מפצירה באוקראינה – אל תוותרי".  כבר בכותרת זו מסגיר העיתון את המסר העיקרי

בשבוע שעבר החליטו חברי הכנסת של חד"ש ויתר חברי הרשימה המשותפת להחרים את נאומו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בפני הכנסת. על רקע זה, השבוע ראיין "זו הדרך" את ח"כ עופר כסיף על המלחמה באוקראינה ועמדת המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י).   מה עמדתה של מק"י בנושא המלחמה באוקראינה? "עמדת המפלגה מורכבת. היא אינה מציבה טוב מוחלט מול רע מוחלט, אלא מתבוננת בדברים לעומקם. המציאות אינה

יוֹן סוּק־יֶאוֹל מועמדה של מפלגת הימין "כוח עממי", ניצח בבחירות שהתקיימו בדרום קוריאה ב-9 במרס. הוא זכה ב-48.5% מהקולות, וגבר בהפרש קטן על מועמד המפלגה הדמוקרטית לי ג'איה-אין שזכה ב-47.8% מהקולות. ניצחונו של יון, לשעבר התובע הכללי, מסמן את שובה לשלטון של המפלגה השמרנית לאחר חמש שנות שלטון של המפלגה הדמוקרטית. הוא צפוי לשנות מאוד את המדיניות הכלכלית והחברתית הדרום קוריאנית על רקע מחלוקות פנימיות

הפלישה הרוסית לאוקראינה חוללה שינוי רחב היקף בחיים ובמרחב הפוליטי במדינות הפוסט-סובייטיות. למוות ולהרס שהביאה עמה המלחמה יהיו השפעה עמוקה על החברה ועל המרחב הפוליטי באוקראינה, ואף במדינות נוספות. אך המלחמה חוללה שינוי ממשי גם ברוסיה עצמה: עליית הדיכוי הפוליטי מחד גיסא, והתחזקות תנועת השלום והסרבנות מאידך גיסא. בינתיים נראה כי מתקפת הבזק שתכנן נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על אוקראינה נכשלה. הצבא הרוסי שקוע במה

ניתוח של המשבר הפוליטי הנוכחי בין רוסיה לאוקראינה, ואף של הסכסוך הגיאו-פוליטי בין רוסיה לארה"ב, לא יהיה שלם בלא התייחסות לתפקידו של הסחר בגז. מאז התפרקות ברית-המועצות, משתמשת רוסיה בגז כמנוף לחץ פוליטי וכלכלי ביחסיה עם מדינות אחרות. בשנותיה האחרונות של ברית-המועצות, ולמעשה מאז הרפורמות של קוסיגין, הפך יצוא הגז והנפט עמוד תווך מרכזי של הכלכלה הסובייטית. הוא נותר כזה גם בכלכלת רוסיה. המדינה הקימה

בחודש האחרון מלאה התקשורת הממסדית בישראל שיח על המלחמה הצפויה באוקראינה. מי שניזון מאמצעי תקשורת אלה, בעברית או באנגלית, ישתכנע כנראה כי רוסיה מתכננת לפתוח במלחמת עולם שלישית. אך האם כך פני הדברים בשטח? לפני כשנתיים, עם היבחרו של וולודימיר זלנסקי לנשיאות אוקראינה, התעוררו במדינה תקוות כי יפתח במשא ומתן לשלום עם הרפובליקות הבדלניות בדונבס שבמזרח המדינה. אך תקוות אלה נתבדו במהרה. תחת זאת פנה

בשבועיים האחרונים מתחוללת בקזחסטן מחאה נרחבת על רקע הקצנת המדיניות הקפיטליסטית של הממשלה. אך המחאה, שבאה לידי ביטוי בשביתות ובהפגנות המוניות, נתקלה בדיכוי אלים ואף קטלני מצדו של המשטר. אף על פי כן, נמשכות המחאות. להלן מובאים דבריו של פעיל קומוניסטי קזחי, מתוך ריאיון בעילום שם שערך עמו הארגון הרוסי ברית המרקסיסטים. "כל מהפכה חושפת ומחריפה את הניגודים בחברה, אשר אינם מתמצים רק בניגוד שבין

רבבות חולים מאומתים בקורונה מתגלים מדי יום ברוסיה. על רקע זה פרסמה "ברית המרקסיסטים", ארגון גג המאגד קבוצות קומוניסטיות שונות ברוסיה, גילוי דעת על המאבק במגפת הקורונה בעקבות העלייה בתחלואה הקשה במדינה והניהול הממשלתי הכושל של המשבר. יצוין כי המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית אינה חברה בברית המרקסיסטים. לדברי הברית, הפתרון הקומוניסטי למשבר הקורונה הוא הנהגת חיסוני חובה לכל האוכלוסייה. המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית,

לקראת דצמבר 2022 יסיים המשרד לביטחון פנים של הפדרציה הרוסית את פיתוח התוכנה לחיזוי ונטרול מחאות – כך מסר לסוכנות הידיעות "ריא" אנדריי מישורניי, ראש מערכת הפיתוח של הפרויקט, ששמו "עיר בטוחה". לדברי מישורניי, מטרתה של התוכנה היא לחזות התפתחות של מחאות המוניות ולנבא את דינמיקת ההתפתחות שלהן לאורך זמן. לדבריו, התוכנה תתבסס על "למידת מכונה" וניתוח אלגוריתמי. עוד הוא תיאר כי התוכנה תנתח את