המלחמה באוקראינה: ממשלות המערב נגד הסכם לסיום הלחימה

בשבועיים האחרונים חלו התפתחויות חשובות במלחמה באוקראינה: קריסת החזית הרוסית באזור קייב, פשע המלחמה הנורא שביצע הצבא הרוסי בטבח בעיירה בוצ’ה, וחידוש המשא ומתן בין הצדדים הלוחמים. אך ההתקדמות במשא ומתן חשפה כי הצד שמתנגד לסיום הלחימה באוקראינה הוא נאט”ו וממשלות המערב.

ביום חמישי שעבר פרסם עיתון “טיימס” הבריטי כתבה שכותרתה: “בריטניה מפצירה באוקראינה – אל תוותרי”.  כבר בכותרת זו מסגיר העיתון את המסר העיקרי שמנסה המערב להעביר לאוקראינה, והוא שסיום הלחימה אינו המטרה. בקריאה להמשיך את המלחמה מבהירה ממשלת בריטניה מי מרוויח מהמוות וההרס בערי אוקראינה.

בשבועות האחרונים התפרסמו דיווחים רבים מהמשא ומתן שנערך בין רוסיה לאוקראינה באיסטנבול. יוזם השיחות הוא נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן, שמנסה לנצל את המלחמה באוקראינה לשיפור מעמדו בזירה הבינלאומית. בעקבות האבדות הגדולות בחזית, הקשיים הכלכליים כתוצאה מהסנקציות והלחץ הפנימי מצד האליטה שנפגעה מהמלחמה, אותתה רוסיה כי היא מוכנה לחתום על הסכם שיהיה למעשה ניצחון אוקראיני. לפי הדיווחים מהשיחות, אוקראינה מצדה הסכימה להתחייב לניטרליות בין המעצמות ולא להצטרף לברית נאט”ו. בתמורה לכך הסכימה רוסיה שאוקראינה תקבל ערבויות צבאיות מברית נאט”ו, ואף להמשיך במשא ומתן על מעמד קרים והדונבס – אזורים שנכללו בדרישות הליבה של רוסיה בראשית המלחמה.

בעת שהצבא הרוסי בשיא חולשתו והאליטות במוסקבה דוחפות לסיום הלחימה, היה על אוקראינה לאמץ את ההסכם המוצע בשתי ידיים ולהביא לסיום המלחמה הנוראה הזו. אך זלנסקי, כיאה לבובה מערבית, לא מקבל אף הסכם ללא אישור בריסל ווושינגטון. עמדתן ברורה – לא להפסקת הלחימה ולא לחתימה על הסכם שלום.

המלחמה היא אינטרס של המערב, ששואף להפוך את הפלישה לאוקראינה למלחמת וייטנאם של רוסיה – או למלחמת אפגניסטן שנייה, אם להשתמש בדוגמא מההיסטוריה הסובייטית. רוסיה משקיעה משאבים גדולים במלחמה ונחלשת מבחינה צבאית, דיפלומטית וכלכלית. כפי שכבר נכתב ב”זו הדרך”, המערב מבקש להקיז את דמה של רוסיה עד אחרון האוקראינים.

הטבח האכזרי שביצעו כוחות הצבא הרוסי בבוצ’ה מוכיח מדוע חשוב לסיים את המלחמה בהקדם האפשרי, בזמן שהכוח הפולש נכשל בהשגת יעדיו. כעת משנע הצבא הרוסי עתודות וכוחות רבים לאזור חרקיב ומאריופול, בניסיון לכתר את הצבא האוקראיני בדונבס. תמרון זה מזכיר בתוכניתו את קרב קורסק במלחמה העולם השנייה, בו מנע הניצחון הסובייטי את ניסיונה של גרמניה הנאצית לכתר את הצבא האדום.

אין לדעת כמה פשעי מלחמה נוספים יבצע הפולש הרוסי על אדמת אוקראינה, כמה ערים עוד יושמדו כמו מאריופול, איזיום, אירפין ואחרות. מכל מקום ברור שהמערב, שנושא בחלק מהאחריות לפריצתה של המלחמה, אינו מעוניין בסיומה המהיר. מול הציבור בבית מבכות ממשלות המערב את הקורבנות האוקראינים. אך אלה דמעות תנין: בוושינגטון מביטים ברוסיה המסתבכת ומחלישה את עצמה בעיי החורבות של אוקראינה, ומקווים שהמלחמה הזאת לא תגמר.