הסרט שזכה פעמיים בפסטיבל דוקאביב: "האישה בלבן" שליבה בצד שמאל

"האישה בלבן" הוא סרט תיעודי מעולה בבימויה של עמנואל מאייר ובהפקת תאגיד השידור הציבורי הישראלי כאן ורשת ארטה הצרפתית-גרמנית. הסרט קטף את פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב בתחילת החודש. בכך נפתחה דרכו למועמדות לפרס האוסקר. כן זכה הסרט בפרס התחקיר שהוענק לבימאית, ללילי יודינסקי ולגרגור מורבאך. הסרט עוקב אחר חייה המסתוריים ופועלה יוצא הדופן של תמר גולן – עיתונאית, חוקרת ופעילת שלום שעמלה מאחורי הקלעים של הדיפלומטיה הישראלית, אך נותרה מחוץ לדפי ההיסטוריה הרשמיים.

גולן נולדה ב-1933 בחיפה ובנעוריה הייתה פעילה בתנועת "השומר הצעיר". במסגרת שירותה הצבאי בנח"ל, הצטרפה לקבוצת חיילים שנשלחו להתנדב בקיבוץ להב ושם הכירה את בן זוגה אביהו גולן. בשנת 1961, הם נסעו לראשונה לאפריקה כחלק ממשלחת מחנכים לאתיופיה. תמר שבה לבדה לקיבוץ לאחר מות בן זוגה בתאונה באתיופיה. מאז האובדן, לובשת גולן רק בגדים לבנים, סמל קינה בתרבויות באפריקה.

בשלהי שנות השישים, התקבלה ללימודים באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, שם השלימה את הדוקטורט בלימודי ממשל בדגש באפריקה. לאחר מכן, החלה לעבוד כעיתונאית עבור כמה כלי תקשורת, ביניהם עיתונים בריטיים והבי.בי.סי. במהלך שנות השבעים עבדה גולן בפריס ככתבת "מעריב". דירתה שימשה מקום מפגש עבור מנהיגים אפריקאים ועבור פוליטיקאים, אמנים ועיתונאים ישראלים וערבים. בשנת 1994 מונתה גולן לשגרירה הישראלית הראשונה באנגולה. היא שימשה בתפקיד בין השנים 2002-1995. לאחר סיום כהונתה שבה לאנגולה בעקבות בקשת הנשיא ז'וזה אדוארדו דוש סנטוש לסייע בהקמת כוח או"ם לסילוק מוקשים במדינה. ניסתה, כדרכה, לשנות את המציאות.

בשנותיה האחרונות הייתה פעילה בולטת ומסורה בארגון מחסום-וואטש. גולן נהגה לצאת למשמרות מתישות של מספר שעות במחסומים בדרכים לחברון כמה פעמים בשבוע, במטרה לתעד ולהגן על זכויות האדם של התושבים הפלסטינים. באחד מביקוריה האחרונים, באפריל 2011, פרסמה יחד עם מיכל צדיק ב"זו הדרך" ידיעה קצרה בה כתבה: "רחוב השוהדא השומם, על החנויות הסגורות והחלונות המרושתים שלו, האסורים לנסיעת כלי רכב פלסטינים ומותרים רק למכוניות של יהודים, הוא, ללא ספק מקום שחשוב להראותו למבקרים – תלמידים ובוגרים, יהודים ומוסלמים כאחד. הרחוב הזה, בו מצויות עמדות של צה"ל בכל פינה, בהן ילדים מוסלמים עוברים בדיקה קפדנית של תיקי התלמיד שלהם, בעוד הילדים היהודים מוסעים לבתי הספר באוטובוסים ממוגנים, הוא השיעור הטוב ביותר בהוראת האבסורד ששמו חברון".

לאחר שבריאותה התדרדרה, התאבדה גולן ב-30 במרס 2011 בחיפה. במכתב שנמצא לאחר מותה התריעה: "המציאות הופכת את העם שלנו והמדינה שלנו למפלצת נוראית של כיבוש אכזרי, וחלקים בעלי אופי פשיסטי". זה נכתב לפני 15 שנה.  רצינו לשאול את הבימאית עמנואל מאייר מדוע חלק זה מהביוגרפיה של גולן נעלם מסרטה. וכן מדוע אין התייחסות לחלקה בהקמתה של המכללה החברתית-כלכלית בשנת 2004 ולפועלה במשך שנים אחדות להכשרת פעילים חברתיים ומגיני זכויות עובדים. לצערנו, אסר תאגיד כאן על מאייר להתראיין והשאלות נותרו ללא מענה.