הנס שול ממקימי הארגון האנטי נאצי “הורד הלבן” בזמן הכיבוש הנאצי של ברלין נולד ב-22 בספטמבר 1918

ב-22 בספטמבר 1918 נולד הנס שול ממקימי תנועת ההתנגדות האנטי נאצית בתוך גרמניה הנאצית “הורד הלבן” יחד עם אלכסנדר שמורל. שול נולד בקריילשהיים במדינת באדן – וירטמברג, גרמניה למשפחה לותרנית בת 6 ילדים שול המיר את דתו לקתוליות, ב-1933 הצטרף לנוער ההיטלראי בניגוד לרצונו של אביו ובמהרה התבדה ועזב את הקבוצה. ב-1937\38 נעצר יחד עם ווילי גרף בשל חברות בארגוני נוער אסורים, שול הואשם במעשים “לא מוסריים”, יחסים הומוסקסואלים היו אסורים, בן זוגו רולף פוטרקנכט הסגירהו לאס אס. ב-1937 התנדב לארגון העבודה של הרייך ושוחרר ב-1939, באותה שנה החל ללמוד רפואה באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן, באוני’ היה בקשר עם פרופסורים וסטודנטים שהביעו ביקורת נוקבת כנגד המשטר הנאצי, אז החל לפקפק באמונותיו, בזמן אחת מחופשת הסמסטר גויס לתפקיד קצין רפואה בשירות הנאצים בחזית הצרפתית, ב-1941 שול גוייס מחדש לשירות הוורמאכט.

לאחד שהתוודע לרציחות ההמוניות בחזית המזרח ובבריה”מ ב-1942, שול ושמורל הרגישו מחויבים לפעול, שול כתב את ארבעת הפמפלטים האנטי נאצים הראשונים, בם צוטט קטעים מן התנ”ך, אריסטו, גתה ושילר הכותבים הגרמנים הבולטים של המודרניות הגרמנית ובכך ניסה לפנות לאינטליגנציה הגרמנית. הפמפלטים הושארו בתאי טלפון, בתוך ספרי טלפונים, חולקו באוניברסיטאות ונשלחו בדואר לפרופסורים וסטודנטים. בין ה-23 ביולי ל-30 באוקטובר שול ושמולר חזרו לשירות וחדלו לזמן מה מן הפעילות האנטי נאצית. בסתיו 1942 סופי שול גילתה כי אחיה הנס שול הוא אחד מן הכותבים והמפיצים של הפמפלטים האנטי נאציים והיא הצטרפה לקבוצה, ובסוף דצמבר 1942 הצטרפו וילי גרף וקורט הובר. הקבוצה מנתה שישה חברים מרכזיים ועוד שנים נוספים, שני פמפלטים נוספו נכתבו וחולקו באוניברסיטאות: מינכן והמבורג. ב-18 בפברואר 1943 הנס וסופי חילקו פמפלטים באוני’ מינכן, את הפמפלט האחרון העיפה סופי מן הקומה העליונה לרחבה המרכזית, איש התחזוקה של האוני’ ג’ייקוב שמיד נוכח לראות את הפעילות, שמיד דיווח על העבירה, הנס וסופי נעצרו על ידי הגסטפו. בזמן החקירה הנס ניסה להגן על אחותו ולקח את כל האשמה על עצמו, בזמן החקירה תוך ידיעה מלאה כי סופו קרב אמר: “אני יודע מה לקחתי על עצמי ואני מוכן לאבד את חייו עבור כך”, שעות לאחר החקירה, ראשיהם של הנס שול, סופי שול וקריסטוף פרובסט נערפו בבית הכלא סטדלהיים במינכן. מילותיו האחרונות של שול היו: “Es lebe die Freiheit!” (תחי החירות!), רבים מן המעורבים נעצרו ורבים מתוכם הוצאו להורג.

לאחר ההוצאות להורג, עותקים מן הפמפלטים הוברחו מגרמניה הנאצית דרך סקנדינביה לבריטניה, ב-1943 אלפי עותקים הופצו מן האוויר, תחת הכותרת “המניפסט של הסטודנטים של אוני’ מינכן”. פעילותם של ורד הלבן הונצחה וזכורה כפעילות הירואית בזמן של רדיפה מאסיבית, צנזורה ודיכוי. היסטוריון השואה ג’וד ניובורן כתב על כך: “אתה לא יכול באמת למדוד את ההשפעה של סוג זה של התנגדות האם מספר X של שריפת גשרים והאם המשטר יפול… לורד הלבן היה תפקיד סימבולי בעיקרו וזה הוא תפקיד חשוב מאוד”. סיפורה של סופי שול הונצח ב-2005 בסרטו של פביאן היינריכס: “סופי שול: ימי האחרונים”