ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לא חדל להוסיף שמן למדורת הפשיזם וההדתה. בשבוע שעבר מינה את הגזען איתמר בן גביר ל"שר לביטחון לאומי" – תפקיד שכונה בעבר "שר לביטחון פנים" ובעבר הרחוק יותר – "שר המשטרה". על פי הסכם שנחתם בשבוע שעבר בין הליכוד לעוצמה יהודית, צפוי המורשע בטרור איתמר בן גביר להתמנות לתפקיד "השר לביטחון לאומי". כלומר – השר לביטחון פנים "פלוס-פלוס" (בהתאם לחוק
מנהיג ש"ס אריה דרעי נועד היום (רביעי) שוב עם ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו והודיע לו על רצונו לאייש את תיק האוצר. זאת בצל דרישתו המתוקשרת של ח"כ סמוטריץ' לעמוד בראש המשרד הזה. על פי דיווחים, עדיפותו הראשונה היא תיק הביטחון (מפלגתו הכהניסטית דורשת גם את תיקי החינוך והדתות), אך נראה כי נתניהו אינו מעוניין למנותו לתפקיד ומקווה כי יסתפק בתיק האוצר. מפתיע כי דרעי
לסיעת חד"ש-תע"ל בכנסת חמישה נציגים, כך עולה מספירת הקולות בבחירות לכנסת ה-25. ועדת הבחירות המרכזית פרסמה בשבוע שעבר (3.11) את נתוני ההצבעה הסופיים ולפיהם השיג גוש נתניהו הימני-גזעני 64 מנדטים. הישג זה סולל את דרכו של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו חזרה לראשות הממשלה, זאת לאחר שנה וחצי כראש האופוזיציה. רשימת מרצ, חברה קבועה בכנסות ישראל השונות מאז נוסדה לפני 30 שנה, לא גברה על אחוז
דועכות המחאות נגד מנהיג מפלגת העובדים ונשיא ברזיל לשעבר, לואיס אינסיו "לולה" דה סילבה, שניצח ביום ראשון האחרון את הנשיא המכהן ומנהיג הימין הקיצוני ז'איר בולסונרו. ניצחון מנהיג העובדים נתקבל באנחת רווחה בקרב הציבור ובקרב פעילים חברתיים בברזיל וברחבי אמריקה הלטינית. לולה השיג בסיבוב השני ניצחון דחוק על בולסונרו וזכה ב-51% מהקולות, לעומת 49% בהם זכה יריבו. לולה עוסק כעת בהרכבת ממשלתו החדשה ואחד האתגרים
הסכם היסטורי" (לפי ראש הממשלה ושר החוץ, יאיר לפיד), "לא הסכם היסטורי" (לפי ראש הממשלה החלופי ושר ההתיישבות, נפתלי בנט) ו"אסון לעם ישראל" (לפי ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו). אלה עיקרי הדברים שנשמעו בצמרת הפוליטית המקומית סביב ההסכם שנחתם בשבוע שעבר מול לבנון בתיווכה של ארה"ב. אין טעם לחטט בהתייחסויות הפוליטיקאים הממסדיים להסכם. אך עולה שאלה קריטית, אותה לא הציגה התקשורת הישראלית ולו פעם אחת
במהלך שנת 2022 התקיימו בכמה מדינות באירופה ובאמריקה הלטינית מערכות בחירות, אשר הציגו תוצאות מנוגדות. במדינות אירופה השיג הימין, ובמקרים מסוימים הימין הקיצוני, הצלחות, ואילו באמריקה הלטינית המגמה הפוכה – מתחזק השמאל על גווניו ופלגיו. אולם במגוון המקרים בולטת איטליה. בבחירות שנערכו בה ב-25 בספטמבר, הגיחה המפלגה הניאו-פשיסטית "האחים של איטליה" בראשות ג'ורג'יה מלוני כמנצחת. מלוני, אותה צפוי נשיא איטליה סרג'יו מטארלה למנות לראש הממשלה,
מבצע "הקרע בעם" התחיל לפני כחודש. הכריזו עליו בסוף אוגוסט האחרון חמישה רמטכ"לים לשעבר, שהתכנסו ב"אולפן שישי" של ערוץ 12 לשיחה על ראש ממשלת ישראל הראשון דוד בן-גוריון. החמישה העניקו לצופים הצגה מתוזמרת של מגוון קלישאות, בעודם ממחזרים אותן אמירות חבוטות – כיאה לחמישה גנרלים-פוליטיקאים. האחד – ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק; השני – שר הביטחון בהווה והטוען לכתר, בני גנץ; השלישי (לשעבר בכל המובנים)
הימין הגזעני בראשות בנימין נתניהו חותר לשוב לשלטון בכל מחיר, ופתח במהלך החודשים האחרונים במתקפה ניאו-ליברלית על הבוחר הישראלי. בין מסר גזעני אחד למשנהו (ר' עמוד השער של גיליון "זו הדרך", 7.9) החלו בנימין ("הוא זכאי") נתניהו ובצדו מנהיג ש"ס אריה (גם "הוא זכאי") דרעי מקדמים מסרים כלכליים וחברתיים. במקביל, המפלגות שהרכיבו עד לאחרונה את "ממשלת השינוי" של בנט ולפיד בורחות מסוגיות אלה כמו מאש.
לקראת הבחירות הקרבות מופצת תיאוריה חדשה: "תיאוריית שני הקצוות של הקשת הפוליטית". קרי: ההשוואה בין הרשימה המשותפת לבין מפלגתו הגזענית של ח"כ איתמר בן-גביר – הציונות הדתית. במהדורות החדשות חוזרים חברי כנסת שוב ושוב על האמירה: "אנו מתנגדים (או מתנגדות) לכל שיתוף פעולה עם קיצונים משני הצדדים". התבטאות זו פופולרית בעיקר בקרב מרכיבי שתי המפלגות הגדולות בממשלת לפיד – "יש עתיד" בהנהגת ראש הממשלה ו"המחנה
בטרם הוגש הבוקר (רביעי) הסכם המורים, נכנע שר האוצר אביגדור ליברמן לדרישות התאחדות התעשיינים ופנה באמצעות הפרקליטות לבית הדין לעבודה בבקשה כי יוציא צווי מניעה נגד השביתה ביום פתיחת הלימודים. שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון הגיבה ואמרה: "אלה הדורשים צווי מניעה שעה שצוותים מכל הצדדים יושבים סביב שולחן המו"מ במטרה להגיע להסכמות שיביאו לפתיחת שנת הלימודים כסדרה – מוכיחים שאינם מעוניינים להגיע להסכם". על רקע חילוקי
