נפרדים ממרצ ובקרוב גם מהעבודה: הסיבות לכישלונן פוליטיות, אידיאולוגיות וארגוניות

לסיעת חד"ש-תע"ל בכנסת חמישה נציגים, כך עולה מספירת הקולות בבחירות לכנסת ה-25. ועדת הבחירות המרכזית פרסמה בשבוע שעבר (3.11) את נתוני ההצבעה הסופיים ולפיהם השיג גוש נתניהו הימני-גזעני 64 מנדטים. הישג זה סולל את דרכו של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו חזרה לראשות הממשלה, זאת לאחר שנה וחצי כראש האופוזיציה.

רשימת מרצ, חברה קבועה בכנסות ישראל השונות מאז נוסדה לפני 30 שנה, לא גברה על אחוז החסימה לראשונה בתולדותיה. תוצאות ההצבעה הראו כי חסרו לה 4,124 קולות בלבד כדי לעבור. כצפוי, גם רשימת בל"ד נותרה מתחת לאחוז החסימה. מפלגת העבודה הוותיקה, אשר אחזה בהנהגת המדינה במשך עשרות שנים, עברה בקושי את אחוז החסימה, וסיעתה בכנסת הקרובה תמנה ארבעה נציגים בלבד.

מאז פרסום תוצאות הבחירות נכתבו תלי-תלים של מאמרים ופרשנויות על היעלמות מרצ. החל בשמחה לאיד עקב כישלונה, וכלה בהשתתפות כנה בצער ראשיה. קיימת הסכמה רחבה כי מחיקת המפלגה הוותיקה היא לא פחות מרעידת אדמה פוליטית. אכן, כישלון מרצ חיזק את ידיו של הימין הגזעני, והיעדר קולותיהם של חברות וחברי הרשימה יורגש היטב במליאה.

אך מרצ הרוויחה את תבוסתה ב(חוסר) יושר. הצעדים שנקטה במהלך השנה וחצי בהן חברה לממשלת לפיד-בנט עומדים ביחס הפוך להבטחותיה ולעקרונותיה המוצהרים. חרף מסריה, במערכות הבחירות במארס אשתקד ובחודשים האחרונים, נעדרו מסדר יומה ההתנגדות לכיבוש, קידום השוויון, המאבק הפעיל בגזענות והרצון בשינוי.

מרצ בממשלה: הכישלון הוא יתום

לו רק נציגות ונציגי מרצ (שרת הסביבה היוצאת ויו"ר מרצ לשעבר תמר זנדברג, יו"ר מרצ עד לאחרונה ושר הבריאות ניצן הורוביץ והשר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג') היו מחוללים שינויים מהותיים במשרדיהם, ייתכן כי קמפיין הגעוואלד שהובילה זהבה גלאון (אשר לפני שלוש שנים הטילה ספק ברלוונטיות של מרצ) היה נוחל הצלחה. אך הסיבות להיעלמות מרצ עמוקות יותר. קיימת בעיה פוליטית עמוקה בפיזור הבטחות ללא כל כוונה לקיימן. הבוחרים ציפו ממרצ ומנבחריה להתנהג באופן שונה, ולא לזנוח את האידיאולוגיה שבשמה נבחרו.

מצע מרצ לבחירות האחרונות מעיד על חוסר המעש של נציגיה בתקופת "ממשלת השינוי", ועל הפער בין הצהרותיהם למעשיהם. הסעיף הראשון במצע גורס, כי "מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, מדינת העם היהודי וכל אזרחיה". נשאלת שאלה: האם אנשי מרצ מבולבלים ולא השכילו לקרוא את המצע לפני פרסומו?

אם מדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה, מדוע חרדי תושב ברוקלין או רפורמי תושב פאלו אלטו  מקבלים אזרחות מיד עם הגיעם לישראל ואילו נכד של פליט פלסטיני לא מורשה להיכנס? מדוע מרצ לוקחת חלק פעיל בניהול המוסדות הציוניים הרקובים מן היסוד? הייתכן כי חבריה מטפחים את העמקת כיבוש השטחים הפלסטיניים בשיתוף פעולה עם ההסתדרות הציונית, הקרן הקיימת וקרן היסוד?  ואם מדינת ישראל  היא מדינת לכל  אזרחיה,  מדוע  לא  פעלו שרי מרצ לבלימת החוקים הגזעניים שקידמה "ממשלת השינוי"? מדוע לא פעלו לביטול חוק הלאום הגזעני? הרי במצע מרצ כתוב במפורש כי מרצ תפעל לביטולו.

ומה פשר הסעיף במצע המבטיח "מאבק בתאונות עבודה"? הרי  סגן  שר התעשייה  והמסחר  מטעם  מרצ וסגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף (מיל') יאיר גולן הופקד על המאבק בהן. סיכום כהונתו של גולן עגום במיוחד. מתחילת 2022 ועד למועד הבחירות נהרגו בישראל 59 עובדים, רובם בענף הבנייה. אשתקד נהרגו 69 עובדים. כלומר, השנה צפוי להישבר השיא הקטלני שנרשם בשנה שעברה. בשלוש מילים: דבר לא השתנה. אלה דוגמאות ספורות לפער שבין הצהרות נציגי מרצ  למעשיהם.

מצע מרצ נרחב ומקיף, אך ניכר כי מחבריו נזהרו מאוד בניסוחו. הם בחרו שלא להתייחס לשאלות מהותיות ובהן התלות בארה"ב וההזדנבות הישראלית אחר מנהיגי המעצמה האימפריאליסטית. עוד בחרו להותיר בחוץ כל התייחסות לאופי המשטר הקפיטליסטי הישראלי ולמדיניות החימוש הגרעיני בה נוקטת ישראל.

מפלגה בחיפוש אחר קהלה האובד 

הכישלון בבחירות היה גם כישלון ארגוני. מרצ היא מפלגה ללא סניפים, ללא עיתון, ללא פעילות בשטח (או בשטחים) ללא דיונים אידיאולוגיים וללא תא סטודנטיאלי. מדובר במפלגה חסרת ארגון, חסרת קהל וחסרת מהות.

במרוצת השנים איבדה מרצ את בסיס כוחה (אשר הורכב בעיקר מחברי מפ"ם) בקרב חברי הקיבוצים. מעיון בדפוסי ההצבעה בבחירות האחרונות עולה, כי חברי הקיבוצים הצביעו ברובם עבור יאיר לפיד ומפלגתו הניאו-ליברלית. הציבור הישראלי נפרד ממרצ, אך הכתובת כבר על הקיר: גורל דומה צפוי גם למפלגת העבודה, אלא אם כן תשכיל להציב אלטרנטיבה אמיתית לשלטון הימין.

עוד בנושא