ספרו של העיתונאי דני רובינשטיין “מדוע לא דפקתם על דפנות המכלית?” (ידיעות ספרים, 2022, 347 עמ’) מוקדש לתיאור חייו ומותו הטראגי של הסופר והעיתונאי הפלסטיני ע’סאן כנפאני (1972-1936). כותרת הספר היא ציטוט מספרו של כנפאני “גברים בשמש” (1962). רובינשטיין בחר בה שלא במקרה: היא נועדה להרחיק את כנפאני היוצר מכנפאני המנהיג הפוליטי וחברו הקרוב של ג’ורג’ חבש, עמו שיתף פעולה בהנהגת החזית העממית לשחרור פלסטין.
ספרו של הלל כהן “שונאים סיפור אהבה” מתחיל בעימות ערבי-אשכנזי אלים שהתרחש ביפו ב-1908. הספרדים, שהיו אז רובה של האוכלוסייה היהודית בארץ, ביקרו את התנהגות החלוצים האשכנזים. כהן בחר באירוע זה של מחלוקת פנים-יהודית “המאירה באור חדש את יחסי מזרחים-ערבים”. יוצא, לפי כהן, שהגירת הציונים-האשכנזים לפלסטין בסוף המאה ה-19 שמה קץ לאידיליה ששררה בה עד אז בין יהודים לערבים. כהן טוען כי “הנחה בסיסית, שבלעדיה
מספיקה קריאה חפוזה ב”הספר האדום” מאת אסף ענברי (ידיעות ספרים, 2022, 288 עמ’) כדי להבחין שמדובר ביותר מרומן היסטורי סתמי שעלילתו מתרחשת בימי קום המדינה. על אחד מספריו של הסופר תום שגב כתבתי בזמנו כי הציג מעין אוסף של כתבות עיתונאיות, ונראה כעצים ללא היער. על אחת כמה וכמה, זה הרושם הכללי העולה מספרו של ענברי. הוא אכן מיטיב לתאר את יצחק טבנקין, מאיר יערי
