ב-1 בינואר 1994 הכריז הצבא הסאפטיסטי לשחרור לאומי (EZLN) על מרד מזוין במחוז צ'יאפס שבמקסיקו ופתח במלחמה נגד הצבא "למען כל העם המקסיקני". דרישות הארגון במאבק היו להפוך את מקסיקו לאומה דמוקרטית, בניגוד ל"דיקטטורה החד מפלגתית המשרתת את בעלי ההון". תביעותיהם המוצהרות היו "למינימום ההכרחי לפיתוח חיים הגונים: עבודה, אדמה, מחסה, מזון, בריאות, חינוך, עצמאות, חירות, דמוקרטיה, צדק ושלום". המרד פרץ באחד המחוזות העניים של
עונת מסיק הזיתים השנה בשטחים הכבושים התאפיינה באלימות גוברת של המתנחלים כלפי החקלאים הפלסטינים – בגיבוי הצבא. כך מסכמים בבצלם את המסיק שהחל בתחילת אוקטובר ונמשכה עד סוף נובמבר. במהלך תקופה זו תיעד בצלם 39 מקרים בהם מתנחלים תקפו מוסקים, מנעו את גישתם למטעי הזיתים, גנבו יבול והשחיתו עצים, כלי עבודה וציוד חקלאי. מקרים אלה התרחשו בכל רחבי הגדה – בכפרים שבאזור חברון, רמאללה, סלפית,
היום לפני 98 שנים נולד בווארשה המהפכן הסוציאליסט היהודי מארק אדלמן. מארק היה בן להורים סוציאליסטים וכבר בגיל צעיר השתתף בתנועת הנוער של הבונד, המפלגה הסוציאליסטית היהודית בפולין. במהלך הכיבוש הגרמני בפולין מארק נכלא בגטו ווארשה בה הוא הקים מחדש את תנועות הנוער של הבונד, והשתתף בהקמת "הארגון היהודי הלוחם" בה היה אחראי על המודיעין. לאחר דיכוי המרד בגטו, מארק הצליח להמלט דרך תעלות הביוב,
בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה באחרונה עתירה שהוגשה ביוני אשתקד בדרישה לחשוף מידע בנוגע לסוג וכמות התחמושת שבאמצעותה בוצע הירי החי כלפי המשתתפים בהפגנות באזור הגבול של רצועת עזה עם מדינת ישראל, החל מהפגנת השיבה הראשונה שהתקיימה ב-30 במארס 2018. על פי דו"ח ועדת חקירה של האו"ם קיים חשד ממשי לביצוע כוחות צה"ל הפרות חמורות של החוק הבין-לאומי, במהלך ההפגנות. ועדת החקירה של האו"ם בחנה את
לפני כמה שבועות פורסם ב"הארץ" גילוי-דעת יוצא דופן: מנשר עליו חתמו 122 אינטלקטואלים ערבים ופלסטינים, ובהם הבולטים ביותר, שכותרתו "הצהרה על אנטישמיות ושאלת פלסטין". ההצהרה פורסמה באותו יום גם ב"גרדיאן" הבריטי, ב"מדיהפרט" הצרפתי ובעיתון הערבי היוצא לאור בלונדון "אל-קודס אל-ערבי". בהמשך תורגמה ההצהרה לשפות נוספות ובהן ספרדית, איטלקית וגרמנית. בתגובה, פרסם הארגון "אקדמיה לשוויון" מכתב תמיכה בהצהרה, אך העיתונים בישראל סירבו לפרסמו. המכתב נשלח בשם
בג"ץ נענה לפני עשרה ימים לבקשת גישה והוציא צו על תנאי המורה למדינה להסביר עד מחר (ראשון) מדוע לא תתיר לאזרח הישראלי עיסאם ברכה, להיכנס לרצועת עזה כדי להשתתף באבל על מות אמו. ברכה, בן 56, לא הצליח להיפגש עם אמו בעשור האחרון לחייה, בשל ההגבלות שכופה ישראל כבר שנים על תנועה אל ומתוך עזה. ב-1 בדצמבר הגיע למעבר ארז בתקווה להספיק לקחת חלק בלווייתה,
רגע לפני שמערכת הבריאות הישראלית מתחילה את מבצע החיסונים נגד הקורונה, ארגון רופאים לזכויות אדם (רל"א) פנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים הכבושים, האלוף כמיל אבו רוקון, בדרישה כי החיסונים יסופקו גם לפלסטינים הנתונים לשליטתה של ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה. על פי נתוני המשרד לעניינים הומניטריים של האו"ם, בין ה-3 ל-16 בדצמבר נצפה גידול מתמשך במספר הנדבקים בקורונה בשטח
עשרות פעילי שלום, בהם חברי חד"ש ומק"י, הפגינו בסוף השבוע (שישי) בשייח' ג'ראח במזרח ירושלים שתחת כיבוש ישראלי וקראו לעצור את גירוש המשפחות הפלסטיניות מבתיהן שבשכונה. אל המפגינים הצטרפו ח"כ עופר כסיף (חד"ש – הרשימה המשותפת) ויו"ר ועדת המעקב של הציבור הערבי, ח"כ לשעבר מוחמד ברכה (חד"ש). ח"כ כסיף נשא דברים בהפגנה ואמר: "לא ניתן לממשלת המתנחלים הגזענית לבצע כאן טיהור אתני במזרח ירושלים". יצוין
הכנסת הצביעה אמש (רביעי) בעד מימון ממשלתי למאחזים לא חוקיים בשטחים הפלסטינים הכבושים. הצעת החוק התקבלה בקריאה טרומית בתמיכת 59 חברי כנסת ו-39 מתנגדים. את הצעת החוק הגישו ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) וחיים כץ (הליכוד). לפי ההצעה, המדינה תעניק מעמד חוקי להתנחלויות ולמבנים בגדה, בהתאם להחלטת קבינט מ-2017, וכי עד להשלמת ההליך התושבים יקבלו שירותים מוניציפליים. אף שהצעת החוק לא אושרה בממשלת הימין ועלתה כהצעה
ישראל ומרוקו הודיעו אמש (חמישי) על כינון יחסים דיפלומטיים ביניהן. על כך הודיע לראשונה נשיא ארה"ב היוצא דונלד טראמפ. בתמורה, טראמפ חתם על הכרה בריבונותה של מרוקו בסהרה המערבית שתחת כיבוש מ-1975. "עוד פריצת דרך היסטורית", כתב טראמפ בטוויטר, "שתי חברותינו המצוינות ישראל וממלכת מרוקו הסכימו ליחסים דיפלומטיים מלאים. פריצת דרך ענקית עבור השלום במזרח התיכון". ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אתמול כי ישראל ומרוקו
