המבצע של צבא הכיבוש בגדה, שהחל ב-21 בינואר ונמשך עד היום, הוא הממושך ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. הוא החל בג'נין ב-21 בינואר, הורחב לעיר טול כרם ולשני מחנות הפליטים שלה, טול כרם ונור שמס, פגע בעיירה טמון למשך שבוע ובמחנה הפליטים אל-פארעה שבנפת טובאס למשך עשרה ימים. נכון ל-20 בפברואר, נהרגו במבצע זה לפחות 51 פלסטינים. בין ההרוגים בטול כרם – אישה הרה והעובר
תחת הכותרת "לקחי המהפכה בלבנון", נערך במכון העולם הערבי בפריס (7.2) דיון רב משתתפים במסגרת הסדרה "אתגרי האומה הלבנונית". בפאנל נטלו חלק עו"ד ורנה אל עמיל, צעירת המועמדים בבחירות לפרלמנט ב-2022 ופעילה ב"גוש השינוי"; ד"ר חלימה קעקור, משפטנית אף היא ומרצה באוניברסיטה, חברת הפרלמנט הלבנוני מאז 2022 הנמנית עם מייסדי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית; והמנחה, ליאן דיאב עוואדה, בוגרת בית הספר הגבוה למדעי החברה בפריס החוקרת את
"חיילים אמריקאים מוצבים בעזה" – שמועה זו מתרוצצת בימים אלה ברצועה למראה שכירי חרב דוברי אנגלית החמושים ברובי אם-14 (שבשימוש הצבאות של ישראל וארה"ב). אלה עוסקים בבידוק כלי הרכב הפלסטיניים העוברים בציר נצרים. אך אלה אינם חיילי ארה"ב, אלא לוחמים לשעבר בצבא ארה"ב המועסקים בחברת אבטחה אמריקאית עלומה. סביבם נראית גם "אבטחה היקפית"; שכירי חרב מצרים חמושים שבדומה מעסיקה חברה מצרית אלמונית. לא ברור מה
יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ונשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו פנו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר הפנים משה ארבל בבקשה שיתערבו באופן מיידי בהחלטת רשות האוכלוסין שלא לחדש את הרישיון לתאגידי כוח אדם זרים בענף הבניין. לדבריהם, אי חידוש הרישיון בגלל מחלוקת כספית בין התאגידים לרשות בנוגע לתשלומי האגרות עבור העובדים בחודשים הראשונים שאחרי פרוץ המלחמה ועצירת העסקתם בישראל של הפועלים הפלסטינים מהשטחים הכבושים. לדבריהם, כתוצאה
ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר ביום הראשון לעדותו (10.12) במשפט שמנוהל נגדו להשוות את עבודתו לחייו של כורה פחם. "זו לא הנאה, לא נהנתנות", אמר והוסיף כיצד הוא נוהג לאכול ביושבו ליד שולחן העבודה בלשכתו. מיד אחר כך החל בהעלאה על נס של פועלה של רעייתו, שכירה קשת יום נוספת, פסיכולוגית ילדים בשירות הציבורי. "להציג את החיים שלה", אמר, "את החיים שלנו, כחיי נהנתנות, זה
"בעזרת השם תבטיחו לי כולכם שבשנה הבאה נעשה הקפות שניות בגוש קטיף, כולנו יחד" – קרא שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' למשתתפים באירוע הקפות שניות שנערך ב-24.10 בשדרות. נשאלת השאלה: זו משאלה או תוכנית פעולה? שנה לאחר כיבוש רצועת עזה נדמה שה"יום שאחרי" כבר כאן. עיקרי המדיניות של ממשלת הימין הם: טבח המוני (יותר מ-42 אלף הרוגים ויותר מ-100 אלף פצועים בעת פרסום
ארבע פעילות קומוניסטיות, אשר יצאו מהארץ כדי לתמוך במאבק הרפובליקה הספרדית נגד הפשיזם במהלך מלחמת האזרחים (1939-1936), עומדות במרכז מאמרם של רענן ריין ודרור שרון. המאמר פורסם באחרונה בגיליון 32-31 של כתב העת "ישראל" של אוניברסיטת תל-אביב. תחת הכותרת "עשינו זאת, כי הייתה חובתי: מחויבות אישית ופוליטית של מתנדבות ארץ-ישראליות במלחמת האזרחים הספרדית", משרטטים ריין ושרון את דיוקנאותיהן של דורה בירנבך-לוין, אדלה ויינטראוב-בוטווינסקה, רות מליניאק
עימות חריף פרץ בוועדת הכספים של הכנסת ביום שלישי (24.9). זאת בעת שמשרד הבריאות הלבנוני בביירות מסר כי 558 בני אדם נהרגו ו-1835 נפצעו תוך יממה בעקבות הפצצות צה"ל בכפרים בדרום לבנון, בבקאע ובדאחיה שבדרום ביירות. חברי כנסת ימניים מהקואליציה ומהאופוזיציה תקפו בישיבה את ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש) בעקבות ציוץ שפרסמה בו קראה לעצור את הטבח בלבנון. ח"כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי) הטיחה לעברה: "יש
עיריית ירושלים אינה יודעת היכן לומדים יותר מעשרת אלפים תלמידים פלסטינים תושבי מזרח העיר – כך עולה מדו"ח חדש שפרסמה העמותה "עיר עמים" בנושא החינוך בירושלים המזרחית בשנת הלימודים 2024-2023. לפי הדו"ח, המתבסס על בקשת חופש מידע שהגישה העמותה לעיריית ירושלים, בחינוך הערבי הרשמי והלא-רשמי בירושלים רשומים 106,550 תלמידים, שהם כ-36% מסך התלמידים בעיר. יוצא, שישנם 30,529 ילדים פלסטינים בגיל 18-3 שאינם מצויים במסגרות חינוך
שרים וחברי כנסת מהליכוד, מעוצמה יהודית ומהציונות הדתית, בגיבוי של ש"ס, לקחו חלק פעיל ביום שני השבוע (29.7) בשורת אירועים אלימים: פריצה למתקן המעצר והעינויים שדה תימן בצהריים ובהמשך – פריצה לבסיס בית הדין הצבאי במחנה "נווה צדק" ליד בית ליד. לא רק נציגי השלטון הימני-קיצוני השתתפו במה שהוגדר "מחאה לגיטימית" שכן הם לוו בכנופיות חמושות. חבריהן הגדירו עצמם "אנשי מילואים" ו"חיילי כוח 100" (שהוקם
