הרג, הרעבה, הרס וטיהור אתני: בתום שנה של כיבוש רצועת עזה 'היום שאחרי' כבר כאן

"בעזרת השם תבטיחו לי כולכם שבשנה הבאה נעשה הקפות שניות בגוש קטיף, כולנו יחד" – קרא שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' למשתתפים באירוע הקפות שניות שנערך ב-24.10 בשדרות. נשאלת השאלה: זו משאלה או תוכנית פעולה?

שנה לאחר כיבוש רצועת עזה נדמה שה"יום שאחרי" כבר כאן. עיקרי המדיניות של ממשלת הימין הם: טבח המוני (יותר מ-42 אלף הרוגים ויותר מ-100 אלף פצועים בעת פרסום המאמר); הרעבה ללא הפסקה; וטרנספר נמשך של תושביה הפלסטינים – כ-1.9 מיליון עקורים, 90% מהאוכלוסייה. לכאורה, אין לממשלה תוכנית מסודרת לעתידה של רצועת עזה. אולם בפועל, בשנה שחלפה מאז הטבח בעוטף ופרוץ המלחמה ננקטו צעדים משמעותיים במסגרת מדיניות הממשלה ברצועה.

צעדים בלתי הפיכים

כבר בשבועות הראשונים של המלחמה נקט הצבא שלושה צעדים שהממשלה חותרת שיהיו "בלתי הפיכים". הראשון, מאז תחילת נובמבר 2023, הוא ביתור הרצועה באמצעות מה שמכונה "ציר נצרים" (על שם ההתנחלות שעמדה בקצהו עד הנסיגה מעזה ב-2005), או בשמו הצבאי "כביש 749". בצילומי לוויין של האו"ם נראה מסלולו המדויק של הכביש שסלילתו הושלמה במאי האחרון: מאזור בארי בגבול הישראלי ועד לחוף הים התיכון. נראה בבירור "חישוף" הבתים שעמדו בצדדיו. "חישוף" בלשון הצבא הכובש משמעו הרס כולל של בתים, שדות ותשתיות שלצד הכביש.

הצעד השני ננקט גם הוא מתחילת נובמבר 2023, אז החלה ישראל לפעול להקמת "רצועת ביטחון" בתוך השטח הפלסטיני. זו רצועה ברוחב של כקילומטר, המתפרסת לאורך כל הגבול עם ישראל שאורכו כשישים ק"מ (16% מהשטח הכולל של עזה. רצועת הביטחון כוללת עמדות צבאיות, דרכים סלולות ואמצעי תצפית. פלסטינים לא מורשים להיכנס לרצועת הביטחון, לרבות אלה שהתגוררו או עיבדו שם שטחים חקלאיים לפני המלחמה.

הקמת רצועת הביטחון גרמה להברת אדמות חקלאיות רבות. על פי נתוני האו"ם ל-1 בספטמבר, 68% מהאדמות המשמשות לגידול חקלאי בעזה ניזוקו, זאת לעומת 57%  במאי ו-42% בפברואר 2024. שיעור הנזק בנפת צפון עזה הוא הגבוה ביותר (78%). בנוסף, ניזוקו יותר מ-71% מהפרדסים והמטעים האחרים, 67% מגידולי השדה ו-58% מהירקות.

הרס שיטתי

רצועת הביטחון חופפת את "האזורים האסורים לכניסה" שהיו קיימים לפני המלחמה. ישראל אכפה איסור זה באמצעות הוראות פתיחה באש שהתירו ירי בפלסטינים שנכחו בשטחים אלה – גם כאשר לא סיכנו איש.  מאז יישום "תוכנית ההתנתקות" בספטמבר 2005 ועד 6 באוקטובר 2023 (לא כולל סבבי הלחימה הרבים), נהרגו באזורים אלה לפחות 88 פלסטינים שלא השתתפו בלחימה. איסור השהיה נאכף בידי הצבא גם באמצעות ריסוס גידולים הסמוכים לגדר.

בסוף נובמבר 2023,  אמר  ראש  הממשלה  בנימין  נתניהו למזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן, כי בתום המלחמה מתכוונת ישראל לכונן "רצועת ביטחון עמוקה" ברצועת עזה. חבר הקבינט המדיני-ביטחוני והשר דאז ודהיום, גדעון סער, צייץ אז: "עזה חייבת להיות יותר קטנה בסוף המלחמה וצריך להיות שטח שהוא רצועת ביטחון ומי שנכנס אליו מיורט. מי שפותח במלחמה נגד ישראל חייב להפסיד שטח".

הצעד השלישי שננקט מאז תחילת המלחמה הוא הרס שיטתי של תשתיות, מוסדות ציבור, מבני עיריות, אוניברסיטאות, מפעלי תעשייה, חנויות ובתי מגורים. על סמך צילומי לוויין שאסף האו"ם ב-6 באוקטובר, לפחות 87% ממבני בתי הספר ברצועת עזה (493 מתוך 564) נפגעו ישירות או ניזוקו. כדי שיוכלו לשוב ולתפקד יש לבנותם מחדש או לבצע בהם שיפוצים נרחבים. עוד עולה מניתוח הצילומים כי בסוף אוגוסט 63% מהמבנים ברצועת עזה הרוסים או פגועים. מדובר ב-156 אלף מבנים ויותר מ-215 אלף יחידות דיור.

לצעדים אלה נוספו בחודשים האחרונים עוד שניים: היערכות להקמת התנחלויות ברצועה והפרטת הכיבוש. מאז הכנס שנערך ב-28 בינואר בבנייני האומה בירושלים בכותרת: "לניצחון ישראל – חוזרים לחבל עזה וצפון השומרון", נמשכות ללא הפוגה ההכנות לחדש את ההתנחלויות בשטח הכבוש. עם משתתפי הכנס נמנו 11 שרים ו-15 ח"כים. השתתפו בכנס: שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שר התרבות והספורט מיקי זוהר ושר התיירות חיים כץ. במהלך נאומו של בן גביר, צעקו לעברו: "טרנספר", והוא השיב: "צריך לעודד אותם ללכת מכאן". ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), הצהירה בריאיון ששודר בערוץ הכנסת ב-9 באפריל: "נעשית עבודה אינטנסיבית במשרדי הממשלה כדי לקדם את ההתיישבות בעזה. זה החזון האופטימי של המלחמה: חידוש ההתיישבות".

בסיוע הצבא והמשטרה נערך כנס נוסף של הימין בכותרת: "נערכים להתיישבות בעזה" בהשתתפות חמישה שרים: סמוטריץ', בן גביר, מאי גולן, עמיחי אליהו ויצחק וסרלאוף ו-14 וחברי כנסת מסיעות הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית שבקואליציה הימנית הקיצונית. השרה גולן אף הפיצה הזמנה לאירוע מטעם הליכוד. הכנס נערך בברכתו של יצחק גולדקנופף, שר הבינוי והשיכון ושר במשרד ראש הממשלה, העומד בראש סיעת יהדות התורה. בהזמנה שהפיצו מארגני המחאה נגד המהלך נאמר: "נתכנס לעמוד יחד כחומה בצורה מול כוונתם לתרגם את האסון שלנו לתירוץ להתנחלויות ולאסונות נוספים בעזה".

טיהור אתני בצפון הרצועה

האם לשם הקמת ההתנחלויות מתבצע בשבועות האחרונים גירוש המוני של תושבי צפון הרצועה? לפי ארגון זכויות אדם הוותיק בצלם, מבוצע "טיהור אתני". מאז החל מבצע צבא הכיבוש בצפון רצועת עזה ב-5 באוקטובר, נתון האזור במצור כמעט מוחלט ותחת מתקפה צבאית בלתי פוסקת. למעט מקרים חריגים ביותר, ישראל מונעת מעבר של סיוע הומניטרי וכניסה של צוותי חירום לאזור. היא מנצלת את הסטת תשומת הלב העולמית ללבנון כדי ליצור בשטח מציאות בלתי הפיכה. על פי הערכת ארגוני הסיוע, כ-60 אלף פלסטינים גורשו מהאזור דרומית לציר נצרים.

הצעד האחרון שננקט הוא הפרטת הכיבוש. צה"ל בחר בחברה האמריקאית ג'י.די.אס. שבבעלות מוטי כהנא, איש עסקים אמריקאי-ישראלי, לשמש "קבלן ביצוע" של הובלת הסיוע ההומניטרי לתוך עזה ולאבטחת "בועות הומניטריות" שיהיו "שכונות מוגנות מוקפות חומה וסטריליות ממחבלים". בריאיון לאתר "וויינט" (22.10) אמר כהנא: "התפקיד שלנו יהיה לאבטח את הסיוע ההומניטרי ולדאוג שהאזרחים בעזה יקבלו אותו ושחמאס ועבריינים לא יגנבו אותו. גם הצבא האמריקאי מביא לפעמים קבלנים, וכך צריך להתייחס גם אלינו".

כהנא הוסיף גם איום: "נעביר את המסר לתושבי עזה: אתם לא רוצים להתעסק איתנו. אני מבטיח לך שמהר מאוד המסר הזה יעבור. הם יבינו שהגיע שריף חדש לעיר. בהתחלה יהיה קצת בלגן אבל יבינו את זה מהר מאוד". אך לדברי "דה מרקר" (28.10), טרם התקבלה כל החלטה בנושא.

זוכרים את המזח הצף שניסה צבא ארה"ב להקים בנמל עזה ההרוס במטרה דומה? ארה"ב השקיעה כ-320 מיליון שקל בפיתוח המזח הצף, אך זה שקע בים. זה אירע רק לפני חודשיים… בינתיים הכנסת חוקקה את חוק איסור פעילות אונר"א (ר' עמ' 10), מה שהופך את טרגדיית העקורים בעזה לקשה יותר.  92 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק שתסייע להמשך הטיהור האתני.

 עוד בנושא: