ראש הממשלה בנימין נתניהו התראיין לאחרונה לתוכנית "60 דקות" של רשת השידור האמריקאית סי.בי.אס ואמר כי הוא שואף להפסיק את התמיכה הצבאית האמריקאית בישראל. עפ"י רויטרס, ישראל מקבלת בכל שנה 3.8 מיליארד דולר בתמיכה צבאית אמריקאית. הרקע: לא רק מצבו הבריאותי של ראש הממשלה רעוע – גם התמיכה האמריקאית הדו-מפלגתית בישראל נמצאת בשפל חסר תקדים מאז עליית ממשלת הימין הקיצוני. על פי כל הסקרים, רוב
רוח התקופה בישראל היא ימנית, פופוליסטית ולאומנית-משיחית. הן הממשלה והן רבים ממתנגדיה פועלים בתוך ספקטרום פוליטי ימני. מעטים בלבד מציעים דרך רעיונית ופוליטית אחרת, שבכוחה לשנות את המציאות באופן מהותי וארוך טווח. ההיגיון הפוליטי הימני הכה שורשים וחלחל עמוק אל מתחת לפני השטח, עד שסירס את הדמיון הפוליטי של הכוחות המתנגדים לממשלה — בדומה לאופן שבו הקפיטליזם עושה קואופטציה למתנגדיו. על רקע זה ראה אור
האזרחים הערבים בישראל סובלים מתת ייצוג כרוני ומתמשך במשרדי ממשלה ובצמתים קריטיים של קבלת החלטות על אף היותם 21% מהאזרחים בישראל. הפער בייצוג והשפעותיו מורגשים היטב במקומות רבים בחברה הערבית. חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מצאו במחקר שפורסם לפני כמעט עשור, כי על אף ניסיונות שנעשו לשילוב אזרחים ערבים בשירות הציבורי בכל הדרגים, ובייחוד בדרגים הגבוהים, הייצוג נותר נמוך ועלוב. עוד צוין כי בשנת 2016 הושג
'הטרלול הפרוגרסיבי', צמד מילים שהפך שגור בשיח האינטרנטי בשנים האחרונות, מנסה לתאר דוגמטיות או קיצוניות רעיונית. אך בפועל מגדיר כמעט כל דבר שמזכיר שמאל, סוציאליזם או שוויון וזכויות אדם, כטרלול פרוגרסיבי שיש להתנער ממנו. כדי להיאבק בו, הוקמה בישראל הוצאת הספרים הימנית שיבולת שפרסמה ספרים כמו "המוות המוזר של אירופה", ו-"הקרב על המערב" שכתב המשפיען הימני דאגלס מארי, וכמו ספרו של גדי טאוב "ניידים ונייחים:
״המלחמה הזו פוגעת בכל כך הרבה בני אדם. היא לא תפיל משטר ולא תחסל איומים. מיום ליום הביקורת וההתנגדות מתרחבות״. כך כתב בפייסבוק ח״כ לשעבר דב חנין (חד״ש), ומראשי מק״י, בעקבות פגיעת טיל איראני בסמוך לביתו בתל אביב. יומיים לאחר מכן התארח חנין בפודקאסט של ״דה מרקר״, בהנחיית הפרשן הכלכלי הוותיק גיא רולניק, והתייחס בהרחבה למלחמה נגד איראן, לתהליך השלום, לאיום המרחף מעל מערכת הבחירות
וובינר ישראלי-פלסטיני של יוזמת ז'נבה תחת הכותרת: "המלחמה מזווית פלסטינית" נערך בשבוע שעבר בהשתתפות עיתונאית, אנליסט ובכיר במגזר הציבורי. על פי בקשתם עיתונאית, אנליסט ובכיר במגזר הציבורי. על פי בקשת המארגנים שמותיהם לא מתפרסמים כאן והם שמורים במערכת. כל הדוברים הדגישו את הידרדרות המצב בגדה המערבית מאז תחילת המלחמה. "המתנחלים הפכו הגורם הדומיננטי ביותר בגדה המערבית. מתאפשרות הרבה יותר תקיפות מתנחלים. מתרחש רצח ישיר אפילו
מאמר חדש, פרי עטם של תמר הגר, מוחמד ח'לאילה ויוסף ג'בארין, "תפקידם של מוסדות אקדמיים במצב מלחמה: הקונפליקט בין ישראל ועזה", פורסם לאחרונה במגזין האקדמי "השכלה גבוהה". השלושה מציעים דרכים קונסטרוקטיביות להבניית יחסים דיאלוגיים בין סטודנטים ערבים, סטודנטים יהודים, הצוות האקדמי והנהלות המוסדות הלימודיים. זאת בהתבסס על על מחקרים שונים שנערכו בארץ ובעולם, ועל בסיס ניסיונם של הכותבים כמרצים וחוקרים ותיקים באקדמיה. "האקדמיה היא מראה
"העתיד, כך נדמה, הוא לא מה שהוא היה פעם. עליית הפופוליזם, הכרסום ביסודות הדמוקרטיה, העמקת הגזענות, משברים כלכליים מגפות חדשות ושינויים אקלימיים אינם מותירים מקום רב לאופטימיות". כך כתבה התיאורטיקנית ד"ר מיכל גבעוני (אוניברסיטת בן גוריון) במבוא לספרה "עתיד לשעבר: מדריך תיאורטי לחיים במבוי סתום" פורסם בהוצאת פרדס. הספר עוסק בבעיית העתיד ורגשות הדכדוך, המלנכוליה והייאוש המכים במיליוני עובדים ברחבי העולם הסובלים מיוקר מחייה ואי-שוויון
מאמר חדש של החוקר גל לוי מהאוניברסיטה הפתוחה, תחת הכותרת "על האזרחות ומחיקתה בעקבות השביעי באוקטובר", התפרסם לאחרונה במגזין האקדמי "פוליטיקה עכשווית". בהקדמה למאמר נכתב: "מטרתו המרכזית של המאמר היא לעמוד על הדבר המאפשר את אותה רדיפה, ובאופן קונקרטי יותר, להראות כיצד הרדיפה והתיוג של אזרחים אלו חושפים את היסודות השבריריים של האזרחות בישראל ומערערים את ה'הבטחה האזרחית' להכללה ולשוויון". המאמר טובע את המושג "אזרחות
"כיבוש מבית: מקורות ההפיכה המשטרית", ספרו של מיכאל ספרד, עו"ד ופעיל זכויות אדם, יצא לאור לאחרונה בהוצאת קרן ברל כצנלסון. הספר מופנה למאות אלפי הישראלים שגדשו את הרחובות שבת אחר שבת, צומת אחרי צומת ויחד עם זאת הדחיקו את פיל העליונות היהודית והכיבוש שבחדר. ספרד, היועץ המשפטי של ארגון "יש דין" והעומד בראש משרד עורכי דין מצליח בשני העשורים האחרונים, מייצג את קורבנות הכיבוש בתיקים
