fbpx

במלכוד ה'אי-אפשר להשוות': בין עזה לקייב ובין כיבוש לשלום

יומיים לאחר נאומו של נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי בזום בפני חברי הכנסת (22.3), התקיים בתל-אביב הכנס "בין קייב לרמאללה" שארגנה יוזמת ז'נבה. הכנס נועד למצוא נקודות דמיון ושוני בין הסכסוך בישראל-פלסטין לבין  המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, תוך ניסיון לחבר את המלחמה שם לסכסוך כאן. מנחה הדיון, העיתונאי הוותיק רזי ברקאי שהתפטר לאחרונה מגל"צ, תהה על פשר הכותרת: "ישראל היא אוקראינה או רוסיה? הפלסטינים הם אוקראינים?"

מרצים וסטודנטים הפגינו באונ' תל-אביב נגד הקיצוץ במדעי הרוח ופיטורי עמיתי הוראה

כמאה סטודנטים ומרצים הפגינו הבוקר (ראשון) מחוץ לבניין גילמן באוניברסיטת תל-אביב במחאה נגד תוכנית קיצוצים ופיטורים בפקולטה למדעי הרוח. בהפגנה השתתפו סטודנטים רבים, בהם פעילים בתאי הסטודנטים של חד"ש ועומדים ביחד. מרצה ותיק בתכנית הרב תחומית במדעי הרוח, ד"ר רונן צדקה, אמר במחאה: "אנחנו עובדים פה שנים, אנחנו בשר מבשרה של הפקולטה הזו. אבל מתעקשים לקצץ במדעי הרוח. השאלה הנשאלת היא: אלו סטודנטים ילמדו בפקולטה

להעלות את שכר המינימום: כנס פעילים של הקמפיין 'מינימום 40'

בבית הקפה "אדמונד" בתל-אביב התקיים לפני שבועיים כנס פעילים של קמפיין "מינימום 40", שמטרתו העלאת שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה. בהזמנה לכנס, אותו ארגנה התנועה "עומדים ביחד", נכתב: "כדי להשיג את הדרישה שלנו, אנחנו צריכים להעלות את הלחץ הציבורי סביב הדרישה שלנו ושמעל 60 ח״כים יחתמו על הצעת החוק. בשבועות הקרובים נצא לשטח, נדבר עם אנשים, נחתים אותם על העצומה, נפעל ברשתות החברתיות ומול התקשורת

הסתיימה השבתת המגן של המפיקים ששיתקה את תעשיית הטלוויזיה והקולנוע

לאחר 23 ימים הסתיימה "השבתת המגן" של איגוד המפיקים ששיתקה את תעשיית הטלוויזיה והקולנוע. אך הסכסוך בין איגוד המפיקים לבין ארגון אקט, המאגד את עובדי מקצועות הסט בטלוויזיה, נמשך. הרקע לסכסוך –  מחלוקת על שעות העבודה של עובדי ההפקה. בעמוד הפייסבוק של ארגון אקט נכתב: "התקיים מפגש שני עם איגוד המפיקים. התקדמנו בחלק מהנושאים, אך לצערנו המפיקים פוצצו את המשא ומתן כאשר חזרו בהם מההבנות

מסע לקראת זהות פוסט-ציונית: בעקבות ספרה של מנכ"לית שוברים שתיקה לשעבר יולי נובק

"כשהתחילו ההתקפות על שוברים שתיקה בסוף 2015, ואיתן הטענות שהוטחו בנו מכל עבר – על הבגידה במדינה, הבגידה בצה"ל, על אנטי-ציונות ואנטי-פטריוטיות – עמדתי מולן בעקשנות: 'אני לא כל הדברים האלו'". ב"מי את בכלל", ספרה של מנכ"לית שוברים שתיקה לשעבר יולי נובק, מאוגד צרור מחשבות, שאלות וחוויות שגיבשה המחברת בזמן מסע חובק עולם שכלל את איסלנד, פורטוגל, אירלנד ודרום אפריקה. הספר, המדלג בין תקופתה כמנכ"לית

הסדרה החדשה של התאגיד כאן 'שעת אפס': על בית ספר וחופש ביטוי

"החיילים מקריבים את החיים שלהם בשבילך, נפצעים. אתה מה? כואב לך על מחבלים?", אומרת ליאן זרחי בת ה-17 למורה האזרחות אמיר. "כואב לי שממילים כמו שיוצאות לך מהפה מתחילות מלחמות עולם, ליאן. מדיבור כזה מתחילה שואה. מרעיונות כאלו מתחיל רצח עם". הוויכוח המתלהט בין התלמידה (בגילומה של מיה לנדסמן) למורה לאזרחות (דורון בן דוד), העומד במרכזה של הסדרה החדשה "שעת אפס" של תאגיד השידור כאן.

קובה החלה לשלוח חיסוני קורונה מתוצרתה למדינות אסיה ואמריקה הלטינית

באוגוסט ובספטמבר 2021 נאלצה קובה להתמודד עם התפרצות קורונה חמורה שדחקה את מערכת הבריאות לסף שבירה. מאז ירד מספר מקרי הידבקות באופן משמעותי. כעת מדווחים כ-150 מקרים בכל יום ברחבי המדינה. שיפור זה הוא בין השאר תוצאה של קמפיין ההתחסנות המתמשך. כ-90% מאוכלוסיית האי מחוסנים. קובה היא לא רק המדינה הלטינו-אמריקאית היחידה שיש לה חיסוני קורונה משלה; זו גם אחת המדינות עם שיעורי ההתחסנות הגבוהים

דו"ח מרכז טאוב על מערכת הרווחה בקורונה: ממשלת בנט לא נאבקת בעוני

תומכיה של ממשלת בנט-לפיד מתפארים כי היא עובדת "ללא פוליטיקה קטנה", כפי שהם מכנים את הדיונים בכנסת, בציבור ובמפלגות דמוקרטיות – בניגוד למפלגות החלולות המרכיבות את הממשלה. בהינף פוסט בפייסבוק והופעה בתקשורת, מכריזים ראשיה כי הביקורת על מדיניות הממשלה אינה רלוונטית – היא הרי קמה רק לפני חצי שנה, ולא ניתן לתקן את הנזק שהותירו ממשלות נתניהו בפרק זמן כה קצר. מצד אחד מבקשת הממשלה

במסגרת תנופת ההתאגדות בארה"ב: איך הפך בית קפה מעסק פרטי לקואופרטיב

בשנה שעברה התחולל שינוי בבית הקפה "וויט אלקטריק", בעיר פרובידנס שבמדינת רוד איילנד בארצות הברית. עובדי בית הקפה הגישו לבעלים עצומה בה דרשו העלאה בשכר, וכתוצאה מכך פוטרו. אך הם לא ויתרו, הקימו איגוד ורכשו את בית הקפה – הפועל כיום כקואופרטיב בבעלות העובדים. העובדים הצעירים סיפרו לירחון המקומי "רוד איילנד מונת'לי" כי לא דמיינו שיהפכו לבעלים של בית הקפה, בו הם עובדים ומבלים מאז

בעקבות הספר 'חמושים בלגיטימציה': לחשוף את מנגנוני ההצדקה של הכיבוש

חמישים וארבע שנות כיבוש שינו באופן מהותי את אופי הצבא הישראלי. מטרתו העיקרית השתנתה מלחימה נגד צבאות סדירים של מדינות (סוריה, מצרים וירדן) לשיטור ולדיכוי אוכלוסייה אזרחית וללוחמה נגד ארגוני גרילה. על רקע זה פורסם לאחרונה קובץ מאמרים חדש (פרדס, 2021) בעריכת יגיל לוי ועפרה בן ישי, "חמושים בלגיטימציה", העוסק בלגיטימציה המשתנה לאלימות הצבאית שמפעילה ישראל. נקודת המוצא המשותפת של המאמרים היא שלגיטימציה זו אינה

דילוג לתוכן