ההצגה "המוזיאון" מאת הבמאי בשאר מורקוס, מייסד התיאטרון הערבי-פלסטיני ח'שבה בחיפה, אשר הוצגה לראשונה בנובמבר האחרון, זוכה בהצלחה גדולה באירופה. "המוזיאון" הוצגה באחרונה בפסטיבל התיאטרון היוקרתי בעיר אביניון בצרפת. זו השנה ה-75 בה נערך הפסטיבל וזו הפעם הראשונה שיוצר פלסטיני הציג בה את עבודתו. "המוזיאון" מספרת את קורותיו של מפגע (בגילומו של השחקן רמזי מקדיסי) האחראי למותם של 49 תלמידים ומוריהם ביציאה מביקור במוזיאון. לקראת
מחזה ישראלי חדש עלה בתיאטרון בית לסין: "פנתר כפול" מאת המחזאי והסופר יואב שוטן גושן, בכיכובו של השחקן יורם טולדנו. "פנתר כפול" מציג דרמה חברתית המבוססת על תנועת הפנתרים השחורים הידועה משנות ה-70. שוטן גושן מספר את קורותיו של עבריין מוכר, יעקב אלבז, שקצין משטרה בכיר שלח לאסוף מידע על אודות התארגנות חדשה בשם "הפנתרים השחורים". "השטינקר" מתלהב מהמסרים החברתיים שהוא קולט במפגשי הקבוצה, וכשבנו
"פּוֹמוֹ – ארכיטקטורה של הפרטה", הוא ספר מאת ירמי הופמן ואלעד הורן שפרסמה באחרונה הוצאת הספרים של המרכז לחקר מורשת הבנייה של הטכניון. כותרת המשנה של הספר היא "פוסט-מודרניזם בתל אביב-יפו, 2003-1977". במילים אחרות, הספר, הכולל צילומים מרהיבים מאת מיקאלה ברסטו, עוסק בשינויים שחולל הקפיטליזם הניאו-ליברלי באדריכלות של העיר העברית הראשונה. ניתן להבין מהי ארכיטקטורה של הפרטה, אבל מהו "פּוֹמוֹ"? זה הקיצור המקובל של המושג
ארגון העיתונאים בישראל גינה אתמול (שני) בחריפות את חברת הריגול הפרטי הישראלית אן.אס.או: "אנו מודאגים מהפגיעה בחופש העיתונות באמצעות תוכנה של החברה הישראלית" – נמסר בהודעה לעיתונות של הארגון. ארגון העיתונאים מאגד כשלושת אלפים עיתונאים בכ-25 גופי תקשורת. "ארגון העיתונאים בישראל מודאג מהדיווחים על כך שתוכנה של החברה הישראלית אן.אס.או. שימשה למעקבים אחר עיתונאים ברחבי העולם וסייעה לפגוע בהם, בעבודתם ובחופש העיתונות", נמסר בהודעה הקצרה
הממשלות בישראל מתחלפות, אך המדיניות הניאו-ליברלית נשארת; "ממשלת השינוי" אינה יוצאת מן הכלל. שלושה שבועות לאחר שנכנס לתפקיד שר האוצר, ירה אביגדור ליברמן את יריית הפתיחה לחוק ההסדרים שישולב בתקציב הדו-שנתי 2022-2021. מדובר בעשרות רבות של סעיפים בכ-300 עמודים (!) שפורסמו אתמול (שני) אשר רובם ככולם נוסחו עוד בטרם נכנס שר האוצר של "ממשלת השינוי" לתפקיד. עובדה זו מצביעה על ההמשכיות באוצר ועל הקשר ההדוק
ארגון העבודה הבינלאומי פתח בשבוע שעבר בקמפיין בינלאומי לאשרור אמנה בינלאומית חדשה, מס' 190, למניעת אלימות, הטרדה והתעמרות בעבודה. האמנה פורסמה אמנם כבר לפני שנתיים, אבל עד כה אשררו אותה רק שש מדינות: ארגנטינה, אקוודור, אורוגואי, פיג'י, נמיביה וסומליה. האמנה עוסקת במציאות היומיומית הקשה של עובדות ועובדים רבים במסגרת הקפיטליזם הגלובלי, אשר סובלים מאלימות ומהטרדה בעבודה; והכוונה איננה רק להטרדות מיניות. לפי דובר הארגון שמושבו
ברחבי העולם נערכת מגבית לשיקום חנות הספרים הגדולה בעיר עזה שנהרסה עד היסוד על תכולתה בהפצצות חיל אוויר הישראלי. היעד הוא גיוס 200 אלף דולר להקמה מחדש של חנות הספרים של המו"ל סמיר מנסור, הגדולה ביותר בעיר עזה, שנהרסה לגמרי בהפצצות חיל האוויר על הרצועה. מנסור מנסה להציל את מעט הספרים שנותרו מתוך 100 אלף הכרכים שאכלסו את מדפי החנות, מהקוראן בשפות שונות ועד כתבי
אחד הנושאים הפחות מדוברים בישראל בעקבות מבצע "שומר החומות" הרצחני ברצועת עזה הוא הפגיעה בתקשורת ובעיתונאים. הכוונה אינה רק לאלימות המופעלת נגד עיתונאים ואנשי תקשורת בישראל מאז החלו ההפגנות בירושלים בתחילת מאי, אלא גם לצעדים המכוונים שנקט הצבא כדי לפגוע בכלי התקשורת המקומיים והבינלאומיים הפועלים ברצועת עזה. המקרה שזכה בסיקור הרחב ביותר הוא הפצצת המשרדים של כלי התקשורת בבניין אל-ג'לאא, בו שכנו משרדי סוכנות אי.פי.
"הוא לא טען שהוא משורר מחאה, לא היה בכך צורך, כי כל שיריו היו מחאה, זעקה, על עוני, על מצוקה, על אפליה, על כאב שהוא מנת חלקם של כל-כך הרבה בני אדם". כך הגדירה אליענה אלמוג ב"הארץ" (14.5) את יצירתו של אביה, הסופר והמשורר אהרון אלמוג, שנפטר בשבוע שעבר בתל-אביב. אלמוג (מבורת) נולד בתל-אביב ב-14 בספטמבר 1931, בן הדור השלישי של משפחתו בארץ. סבו, רבי
הפערים בין מדינות אימפריאליסטיות עשירות המחסנות את אוכלוסייתן נגד נגיף הקורונה במהירות, לבין מדינות קפיטליסטיות עניות שאין ביכולתן להתמודד עם הפנדמיה, צוינה ב"זו הדרך" שוב ושוב בשנה האחרונה. המגמה אפילו מחריפה בשבועות האחרונים בגלל התפרצות גדולת ממדים של הנגיף בשתי מדינות בפריפריה הקפיטליסטית: ברזיל והודו, שבכל אחת מהן נרשמו כבר יותר מ-400 אלף מתים המביאים את מניין הקורבנות העולמי לשיאים חדשים. אך יש הבדל חשוב
