פסטיבל יום האישה בתיאטרון יפו יוקדש השנה לבמאית וליוצרת נולה צ’לטון

פסטיבל האישה 2022 של תיאטרון יפו, לציון יום האישה הבינלאומי, יוקדש השנה לבמאית וליוצרת נולה צ’לטון, שהלכה לעולמה באוקטובר האחרון בגיל 99. במהלך ימי הפסטיבל, בין ה-10 ל-15 במארס, יוצג מבחר יצירות עכשוויות של נשים ועל נשים מתחומי התרבות השונים: קולנוע, מוסיקה, מחול ותיאטרון. בפסטיבל ייקחו חלק שחקנים ויוצרים שצ’לטון (בצילום: בעת חזרות ב-1965) הייתה חלק מעולמם והשפיעה על יצירותיהם.

הבימאית, כלת פרס ישראל לאמנות הבמה בשנת 2013, הייתה מהבולטות ביוצרות התיאטרון בישראל. נולדה בשנת 1922, בת יחידה למהגרים מאודסה שהשתקעו בניו יורק. למדה משחק אצל גדול המורים והבמאים בניו יורק, לי שטרסברג, והופיעה בהצגות רבות בברודווי, בסרטי קולנוע ובסדרות טלוויזיה. בשנת 1953 הקימה עם הבמאי לי נמץ בית ספר למשחק, ובין תלמידיה הרבים היו גם מייקל קיין ודסטין הופמן.

עשר שנים לאחר מכן, לאחר ביקור בישראל, החליטה להשתקע בארץ ולהקים תיאטרון משלה. צ’לטון הקימה מסגרות לימוד שונות בתיאטרון הקאמרי, בסמינר הקיבוצים ובבית הספר למשחק בית צבי. במקביל הקימה סדנאות תיאטרון אזוריות בקיבוצים ובמושבים ברחבי הארץ. צ’לטון עסקה בתיאטרון חברתי ותמכה במחזאות מקורית ובקידומם של מחזאים בראשית דרכם, בהם יהושע סובול, הלל מיטלפונקט, איציק ויינגרטן ועדנה מזי”א. בשנת 1978 עברה יחד עם קבוצת שחקניה לקריית שמונה, שם עבדו בעבודה קהילתית תיאטרונית עם נוער מקומי.

מנסים לרצוח אותה שוב ושוב

הפסטיבל ייפתח ביום חמישי, 10.3, בשעה 18:00 בהקרנת הסרט התיעודי “דיוקן” של כיפייה עיאייטי, יעל קיפר ורנן זרצקי. הסרט עוסק ברצח נשים, ובמיוחד באישה אחת אמיצה מאוד ששמה כיפאייה עיאייטי. בן זוגה לשעבר ניסה לרצוח אותה כמה פעמים. הוא משתחרר מהכלא ומנסה לרצוח אותה שוב ושוב. היא פוגשת בנות משפחה של נשים שנרצחו בידי בני זוגן כדי לצייר לכל אחת מהן דיוקן – פורטרט אישי שיוצג בתערוכה.

כל מפגש הוא דיוקן של הנרצחת וכתב אישום נגד החברה, המשטרה ובתי המשפט בישראל. אורך הסרט: 84  דקות, בערבית  עם תרגום לעברית.

בשעה 20:30 ייערך מופע פתיחה חגיגי של הפסטיבל עם להקת קראר והזמרת היפואית ראנא אידריס, בערב שמוקדש לענקיות הזמר הערבי אום כולת’ום, אסמהאן ולילה מוראד.
אורך המופע: 90 דקות.

הפסטיבל יימשך ביום ראשון (13.3) בשעה 19:00: “שחקניות מדברות נולה” בהשתתפות גילה אלמגור אגמון, סנדרה שדה, סאלווה נקארה, לאורה ריבלין, לימור גולדשטיין ועפרה וינגרטן. דניאלה מיכאלי  תנחה את האירוע. בשעה 21:00 יוצג “בעיר זרה”, מופע מוזיקלי של לאורה ריבלין וחמישה נגנים. השירים במופע מתעדים רגעי התבוננות בתמונות חיים קצרות, פשוטות לכאורה – של זרים ברחוב, בים או בבית הקפה – תמונות שמאחורי חזותן התמימה מהדהדות חרדות, מתחים ואירועים הרי גורל שנשארים רק מרומזים ברקע.

לוחמות נגד הנאצים בשורות הצבא האדום

ביום שני (14.3) בשעה 18:00 יוקרן צילום של ההצגה “חורף בקלנדיה” בעיבודה ובבימויה של צ’לטון, שעלתה בתיאטרון יפו בשנת 2005. זו מבוססת על יומן שכתבה ליה נירגד, חברת מחסום-וואטש’. ב-19:30 יתקיים רב שיח על התיאטרון החברתי-פוליטי של נלה צ’לטון בהשתתפות: נורית יערי, מוחמד בכרי, עודד קוטלר, סיני פתר ודליק ווליניץ.  בשעה 21:00 יוצג המופע “האמיני יום יבוא”, המבוסס על ספרה של כלת פרס נובל סבטלנה אלכסייביץ’. עיבוד ובימוי: נולה צ’לטון, עם חוה אורטמן, מיקי מבורך, דניאלה מיכאלי והמוסיקאי איתמר מירון.

סביב שולחן ארוך, עם כוסית וודקה, לחם מחמצת, מלפפון חמוץ ושירים רוסיים אהובים, עולים סיפוריהן של נשים צעירות. אלה נערות שבחרו להתגייס לצבא האדום  במלחמת העולם השנייה וסיפורן טרם נשמע.

ביום האחרון לפסטיבל (15.3) בשעה 18:00 ייערך דיון בהנחיית ד”ר רולא הרדל על ייצוג נשים בפוליטיקה הישראלית, בהשתתפות פעילת חד”ש מייסם ג’לג’ולי, יו”ר נעמת במשולש הדרומי; פדאא שחאדה, חברת מועצת עיריית לוד; ואלמאזה גבארה, חברת מועצת עיריית טייבה. בשעה 19:00 יוצג “לחם רחם”, מופע מחול לשש רקדניות. כוריאוגרפיה: שרון הללי אסא, עם הרוקדות-יוצרות: ניירוז קופטי, יוליה חוראני מרעב, קרן הופמן, מאנו גרופו, מארח’ חאג’ ושרון הללי אסא. לדברי הכוריאוגרפית, “זו יצירה שהיא נביעה של זיכרון והתחדשות. עיבוד מתוך אבדון, בעקבות היצירה ‘לחם’ אותה יצרתי בשנת 2019 עם הרקדן איימן ספייה שטבע בים”.

ההצגה “עיישה”, שתוצג בשעה 20:30, תחתום את הפסטיבל. זו הצגת יחיד של  תיאטרון אל-מאג’ד החיפאי בנושא רצח נשים, בבימוי רביע חורי ובביצועה של לינה פאעור. ההצגה בערבית עם תרגום לעברית.