פולמוס פרץ במכון העולם הערבי בפריז סביב תערוכת יהודי המזרח

בדצמבר האחרון נפתחה במוזיאון של מכון העולם הערבי בפריס תערוכה המציגה את ההיסטוריה ארוכת השנים של הקהילות היהודיות בעולם הערבי. התערוכה “יהודי המזרח”, מציגה את “התקופות הגדולות של החיים האינטלקטואליים וחיי התרבות היהודיים במזרח, וחושפת את הדיאלוגים הפוריים שעיצבו את החברות השונות בעולם הערבי-מוסלמי במשך מאות שנים”. התערוכה עוקבת אחר החיים המשותפים של היהודים והמוסלמים, “מהקשרים הראשונים שנרקמו בין השבטים היהודיים של ערב והנביא מוחמד ועד להופעת הדמויות המרכזיות של המחשבה היהודית במהלך הח’ליפות של ימי הביניים בבגדד, בפאס, בקהיר ובקורדובה; מעלייתם של מרכזים עירוניים יהודיים במגרב ובאימפריה העות’מאנית ועד לתחילת הגלות הסופית של יהודי העולם הערבי”.

בתערוכה מוצגים לראשונה פריטים רבים, לרבות ממצאים ארכיאולוגיים, כתבי יד, ציורים ותצלומים. הפריטים בתערוכה, שתהיה פתוחה לקהל עד מארס הקרוב, מושאלים כולם מאוספים בצרפת, באנגליה, במרוקו, בישראל, בארצות הברית ובספרד. עם פרסום רשימת המדינות שתרמו יצירות או ממצאים לתערוכה נפתח פולמוס, כאשר כ-200 אנשי רוח מהעולם הערבי פרסמו מכתב גלוי בו תקפו את המוזיאון בגלל “הנורמליזציה עם ישראל”, שבאה לידי ביטוי ב”הצגת ישראל, מדינת אפרטהייד, כמדינה נורמלית”. במקביל תקפו החותמים את ההשכחה המכוונת של תרומת יהודי המזרח לתרבות, לפוליטיקה ולחברה בארצות הערביות.

בין החותמים גם בעלי אזרחות ישראלית, ובהם פרופ’ אלה שוחט, אנשי הקולנוע אליה סולימאן, מישל ח’לייפי, ג’ונה סולימן וסלאח בכרי; המוסיקאי עומר שוסטר, החוקר נור מסאלחה ועוד.

דומיניק וידאל, אינטלקטואל צרפתי ממוצא יהודי-מזרחי התומך בשלום ישראלי-פלסטיני ובחרם על ישראל, מתח ביקורת על המכתב. בדבריו הבליט את תשובת הנהלת מכון העולם הערבי, לפיה “תערוכת ‘יהודי המזרח’ מהווה המשך לטרילוגיית התערוכות של המכון המתמקדות בדתות מונותאיסטיות בעולם הערבי. כך, למשל, הציג המכון ב-2014 את התערוכה ‘חג’, העלייה לרגל למכה’ וב-2017  את ‘נוצרים מהמזרח, 2000 שנות היסטוריה'”. עוד כתב מנהל המכון, שר התרבות הסוציאליסטי לשעבר ז’אק לאנג (אף הוא יהודי) שאין התערוכה אמורה לפסוק בשאלות פוליטיות אקטואליות אלא לעסוק אך ורק בעברם של יהודי המזרח.

מהמכון נמסר כי הוא מתכוון להרחיב את העיסוק בהיסטוריה של יהודי העולם הערבי גם מעבר לתערוכה ולערוך קונצרטים, מופעים והקרנות סרטים. במוזיאון ציינו בנוסף כי “יבוצעו פעולות גישור שאפתניות לציבור, בפרט בקרב הדורות הצעירים” וכי “פרסום מדעי וכנסים יעמיקו בנושאים מרתקים אלה”.