ב-17 באוקטובר 1961 משטרת צרפת טבחה במפגינים בפריז למען עצמאות אלג’יריה ; ההרוגים הוכרזו כנעדרים

ב-17 באוקטובר 1961 משטרת צרפת ביצעה טבח של מפגינים, רובם אלג’יראים, שצעדו ברחובות פריס בהפגנת הזדהות שקטה עם מאבק העם האלג’יראי לעצמאות. על פי העיתון הקומוניסטי הצרפתי “הומניטה” באותו יום נרצחו יותר מ-300 מפגינים ו-14 אלף נוספים נעצרו. על פי העדויות שפורסמו ב”הומניטה” השוטרים דחפו מפגינים לעבר גדת נהר הסיין; עשרות הושלכו למים מן הגשרים, לאחר שהוכו עד אובדן הכרה. היו מפגינים שנהרגו בחצר מטה המשטרה במרכז פריס, לאחר שנעצרו והובלו באוטובוסים. השוטרים שהשתתפו ברצח המאורגן הסירו לפני כן את תגי הזיהוי שלהם. רבים מן ההרוגים הוכרזו רשמית כ”נעדרים” ולא נודע עד היום מקום קבורתם. עצורים דיווחו שהיו קרבנות לעינויים במשך ימים רבים.

על כוחות המשטרה פיקד משתף פעולה עם הנאצים לשעבר, מוריס פאפון. מפקד משטרת פריס בשנות ה-60, פאפון סייע לכוחות הנאצים בשנות ה-40 בהסגרתם של יהודים בזמן הכיבוש הגרמני. חרף היותו פושע מלחמה, לאחר שחרור צרפת, הוא קיבל את חסות הממסד. הוא לא היה היחיד בין אנשי האליטה הצרפתית, פקידים ומפקדים בכירים במשטר משתפי הפעולה של וישי, שזכו לחסינות מלאה לאחר המלחמה.

פאפון גם שירת בשנות ה-50 כמפקד משטרה בכיר באלג’יריה שתחת כיבוש צרפתי והיה אחראי שם להקמת מחנות מעצר מיוחדים, לעינויים ולהוצאות להורג ללא משפט. רק ב-1998 הועמד פאפון לדין כמשתף פעולה עם הגרמנים. הוא מעולם לא הועמד לדין על הטבח באלג’יראים. על פאפון נגזרו עשר שנות מאסר בשל מעורבותו בפשעים נגד האנושות על חלקו בגירושם של כ-1,500 יהודים מצרפת למחנות ההשמדה. הוא ברח לשוויץ בעת ערעורו, אך נעצר בידי משטרת שוויץ והועבר לרשויות הצרפתיות. פאפון טען כי רק הוציא לפועל מדיניות שהנחו בכירים ממנו ולא ידע על ההשמדה ההמונית וכן טען כי מדובר במשפט פוליטי והוא קורבן של “הפרק העצוב ביותר של היסטוריית החוק בצרפת”. פאפון החל לרצות את מאסרו בשנת 1999, שוחרר בספטמבר 2002 בשל “בריאותו הלקויה” ונפטר בביתו בפברואר 2007, בגיל 96.