ב-19 באוקטובר 1960 ארה”ב הטילה אמברגו על קובה ; עשורים לאחר מכן המצור שפוגע בכלכלה הקובנית לא הוסר

ב-19 באוקטובר 1960, שנתיים לאחר הפלת הדיקטטור הפרו אמריקאי פולחנסיו בטיסטה, הממשל האמריקאי בראשות אייזנהאור הטיל אמברגו כלכלי בהמשך לאמברגו הנשק מ-1958 על קובה, מלבד מזון ותרופות, בתגובה להלאמת מפעלי הנפט האמריקאים בקובה. ארה”ב דורשת פיצויים בגובה 6 מיליארד דולר מקובה.

ב-7 לפברואר 1962 האמברגו הורחב כמעט לכל סוגי הסחורות, הצו הנשיאותי נאכף באמצעות החוק שנחקק ב-1917 “Trading with the enemy act” וחוקים אמריקאים נוספים כמו “Foreign Assistance act” מ-1961, “Cuban Democracy Act” מ-1992, החוק נחקק ב-92′ עקב ההתנגדות הקובנית “להתקדמות לדמוקרטיזציה (שלטון פרו אמריקאי) וכיבוד זכויות אדם (כיבוד סחר אמריקאי)”.

בקובה האמברגו האמריקאי נקרא El bloqueo – המצור. ארה”ב איימה על מדינות נוספות שלא יסחרו עם קובה בסחורות שאינן מזון. האמברגו האמריקאי על קובה גונה מספר פעמים באספה הכללית של האו”ם משום שאינו עומד בקנה אחד עם “העצמאות הריבונית של מדינות לחופש ואי התערבות”.

קובה הצטרפה לארגון הסחר העולמי ב-1995 והאיחוד האירופאי הוא הגוף הגדול ביותר עמו סוחרת קובה. סחר עם ארה”ב מהווה 6% מכלל הסחר הקובני. תחת ממשל אובמה ב-2014 יחסי קובה – ארה”ב החלו להתחמם לראשונה מזה 54 שנים עד למרץ 2016 ולביקור אובמה בקובה שהיה לביקור ראשון של נשיא אמריקאי בקובה מאז 1928. ארגוני זכויות אדם בכל העולם מגנים באופן מסורתי את המצור האמריקאי על קובה.

לאורך ההיסטוריה של יחסי קובה – ישראל, ישראל הקפידה לתמוך באמברגו האמריקאי הפושע על קובה ועוינת באופן כללי נגד קובה, והצביעה בעד האמברגו האמריקאי ב-1992 בשל התמיכה הקובנית בעצמאות פלסטינית מאז 1967 ו-1973.

ב-2008 ישראל, ארה”ב ופלאו היו היחידות שהתנגדו להצעה להסיר את האמברגו הכלכלי מעל קובה, 185 מדינות הצביעו בעד. שגריר ישראל באו”ם דאז דני כרמון אמר “הצבענו בגאווה גדולה עם ארה”ב, בשעה שמרבית העולם הביע סולידריות עם קובה. זו החלטה שנתקבלה ברוב מאוד מוצק, שמזכיר את הרוב האוטומטי נגדנו בהחלטות פלסטיניות”