המהפכן הקומוניסט הליטאי סלביסיוס (חוֹנֶה) סַאמוּילוֹס שְלֶבִיץ נפטר משחפת ב-11 בינואר 1958

ב-11 בינואר 1958 נפטר משחפת בגיל 43 העיתונאי והמהפכן הקומוניסטי הליטאי סלביסיוס (חוֹנֶה) סַאמוּילוֹס שְלֶבִיץ’ שנולד בינואר 1915 למשפחה יהודית ענייה מרובת-ילדים בווילנה. בגיל 14, הצטרף שלביץ’ לתנועת-הנוער הקומוניסטית הליטאית המחתרתית. כעבור שנתיים, באוגוסט 1931 ובן 16 בלבד נאסר בשל פעילותו בנוער הקומוניסטי ובית הדין צבאי גז עליו מאסר של שמונה שנים. הוא ריצה את עונשו בבית-הכלא לעבודות פרך הידוע לשמצה בשאולאי, שם נדבק בשחפה ונתפס בעת הפצת עלונים בין כותלי הכלא נשלח לצינוק, דבר שהחמיר את מצבו בריאותו הרעוע בלאו-הכי. בתגובה, פתחה כל אוכלוסיית האסירים בשביתת רעב בדרישה להיטיב את תנאיו – שביתה שהביאה להוצאתו של שלביץ’ מהצינוק.
במארס 1940 השתחרר מהכלא והצטרף למפלגה הקומוניסטית שבמחתרת.

עם תחילת המלחמה הפטריוטית הגדולה של ברה”מ נגד הכובש הנאצי, ברח שלביץ’ יחד עם רבבות אחרים לרוסיה ובדצמבר 1941 התגייס לצבא האדום, אף שלא היה מחויב לכך בשל מצבו הבריאותי, שכלל שחפת קלה וליקויי ראייה. בצבא האדום שירת כקצין פוליטי ולאחר מכן הועבר לתפקיד פיקודי, לחם בחזית המזרחית באזור מרכז רוסיה כחלק מכוחות נגד-טנקים. בשנת 1942 נפצע באופן קל יחסית – רסיס-פגז חדר לריאתו – אך לאחר מכן התדרדר מצב השחפת בה לקה. לאחר אשפוז ממושך, שוחרר מהצבא ונשלח לטשקנט בירת הרפובליקה הסובייטית של אוזבקיסטאן.

בשנת 1944 עם שחורר ליטא מהכיבוש הנאצי, שב לשביץ’ לווילנה ועבד כעיתונאי ועורך בשורה של אמצעי תקשורת. בשנת 1953 כיהן כממלא-מקום מנהל רשות הטלגרף הליטאית וריכז את תפוצת המידע בליטא. למרות משרתו הרמה, סירב למותרות להן זכו בדרך-כלל בכירי המפלגה בברית המועצות, וחי בדלות בה חיו המוני העם, נאמן לראייתו הקומוניסטית. לאורך הקריירה שלו כעורך התמיד ופרסם כתבות פרי עטו. ב-1956 התפטר מתפקידו בשל בריאותו הלקויה וכנפטר עבור שנתיים.