ב-2 בספטמבר שנת 1942 הסתיימה שביתה כללית שפתחו האיגודים המקצועיים של לוקסמבורג נגד הכובש הנאצי

לפני 80 שנה, ב-2 בספטמבר 1942, הסתיימה השביתה הכללית שפרצה בלוקסמבורג נגד הכובש הנאצי. השביתה הוכרזה על ידי האיגודים המקצועיים והמחתרת האנטי-נאצית שבהנהגת המפלגה הקומוניסטית. היא פרצה ב-31 באוגוסט, בעקבות צו השלטונות לפיו כל צעיר תושב הדוכסות חייב היה להתייצב בלשכות הגיוס של הצבא הגרמניה ולהצטרף לשורותיו.

השביתה החלה במפעלי הפלדה שבווילץ והתפשטה במהרה לענפי התעשייה והמסחר, בתי ספר, בתי חולים והשלטון המקומי. שלטונות הכיבוש הגיבו באלימות רבה ועצרו 21 פעילים, פועלים ומורים, שהוצאו להורג בין ה-3 ל-9 בספטמבר.

משפחותיהם של הנידונים למוות נשלחו למחנות ריכוז. השביתה נגד הגיוס הכפוי מהווה את מעשה ההתנגדות ההמוני הראשון נגד הכובש שהשתלט על הדוכסות הקטנה לאחר קרב קצר ב-10 במאי 1940. הממשלה והדוכסית הצליחו להימלט ללונדון בה הוקמה ממשלת גולה. העיר לוקסמבורג שוחררה בספטמבר 1944, אולם ספגה הפצצות וניסיונות לכבושה מחדש. היא שוחררה סופית ב-23 בינואר 1945.

לקראת יום השנה ה-80 לשביתה כללית, המפלגה הקומוניסטית של לוקסמבורג פרסמה הודעה לפיה “השביתה הגדולה מוכיחה שחלקים גדולים של האוכלוסייה היו מוכנים להיאבק בכיבוש הנאצי והתנגדו לשליחת מיטב הנוער לשדות הקטל של מזרח אירופה”.