fbpx

ב-5 בספטמבר 1915 נפתח קונגרס צימרוואלד בשוויץ בו השתתפו כל מפלגות הפועלים המתנגדות למלחמה הגדולה

יום בהיסטוריה סוציאליסטית

ב-5 בספטמבר 1915 התכנסו בעיירה צימרוואלד שבשוויץ נציגי המפלגות הסוציאליסטיות שנותרו נאמנים לעקרונות המעמדיים והתנגדו למלחמה האימפריאליסטית שפרצה ב-1914 ושמאוחר יותר כונתה מלחמת העולם הראשונה. המפגש הסתיים כעבור שלושה ימים, ב-8 בספטמבר.

חרף ההצהרות האנטי–מלחמתיות הרשמיות של מפלגות הפועלים מרחבי העולם שהיו מאורגנות במסגרת האינטרנציונל השני, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, מרביתן התייצבו לימין ממשלותיהן הבורגניות. אומנם בכינוסים הבינלאומיים שקדמו לקיץ 1914 התחייבו "להכריז מלחמה במלחמה", ולסרב להילחם בשירות הבורגנות המקומית של ארצם, אולם כאשר הגיע המבחן – מרביתן כשלו ותמכו במלחמה.

נוכח קריסת האינטרנציונל השני, פעלו מנהיגי האגף השמאלי של תנועת הפועלים הבינלאומית לארגון כינוס של נציגי מפלגות מרחבי העולם, אשר יוקיע את המלחמה ויגבש את הכוחות שיתנגדו לה. לאחר תקופת מה של גישושים, התכנסו בעיירה צימרוואלד 40 נציגים מ-11 מפלגות, אשר לאורך ימי הכנס קיימו דיונים ארוכים ופרסמו גילויי דעת.

בגילוי הדעת העיקרי נכתב "תהיה מה שתהיה האמת על האחריות הישירה לדבר פרוץ המלחמה, אחד ברור ושריר, כי המלחמה שיצרה את התוהו–ובוהו הזה היא תוצאה ישירה של האימפריאליזם, תוצאת שאיפתם של המעמדות הקפיטליסטיים מכל הלאומים להזין את תאוותם לרווח על–ידי ניצול העובדים ומשאבי הטבע מכל פינות העולם… [הם] טוענים שמטרת המלחמה היא להגן על המולדת, על הדמוקרטיה ולשחרר את העמים המשועבדים. אך שקר בפיהם! למעשה, ולאמיתו–של–דבר קוברים הם את חירותו של עמם שלהם – יחד עם עצמאותם של לאומים אחרים… המעמדות השליטים של החברה הקפיטליסטית… נושאים באחריות המלאה למלחמה הזאת, שקמה מתוך משטר חברתי המכלכל אותם והמוגן על–ידיהם, המתנהל לטובת האינטרסים שלהם".

ולדימיר לנין – מנהיג הסיעה הבולשביקית במפלגת הפועלים הרוסית – מילא בכינוס זה תפקיד מרכזי בקידומו של קו מהפכני: הוא קרא למפלגות הפועלים להפוך את המלחמה האימפריאליסטית למלחמת אזרחים, ולנצל את המשבר הפוליטי והכלכלי שיצרה המלחמה כדי להוביל את מעמד העובדים להתקוממות מהפכנית נגד המעמדות השליטים בארצם. הקו של לנין לא זכה ברוב, ולכן נציגי המפלגות שתמכו בעמדותיו – שכונו השמאל הצימרוואלד –פרסמו גילוי דעת משלהם, נוסף לגילוי הדעת הכללי של הכינוס.

לנין מתח ביקורת על אותם מנהיגים, דוגמת הסוציאל–דמוקרט הגרמני קארל קאוטסקי, שהיו "אנשי מרכז", וניסו לעמוד באמצע הדרך בין הקו המהפכני, אותו הובילו לנין והבולשביקים, לבין הקו הימני של מנהיגי הסוציאל–דמוקרטיה שתמכו בגלוי במלחמת העולם. ההבדל הזה שימש לימים, לאחר מהפכת אוקטובר 1917 לקו מבחין בין המפלגות הרפורמיסטיות שהמשיכו להיקרא בשם "סוציאל–דמוקרטיות", לבין המפלגות המהפכניות, שהחלו להיקרא בשם "קומוניסטיות", וללכת בדרך שהתווה לנין.

צילום: היי מארקט

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן