fbpx

המאבק לשחרור נחל האסי: ניצחונות חלקיים בדרך אל המטרה

פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את רוב טענות הקיבוץ והעניק למאבק שלושה הישגים חשובים

כשפתחנו במאבק לשחרור נחל האסי, חשבנו שהוא יסתיים במהרה. הרי המצב החוקי די פשוט; אין באמת ויכוח על כך שהנחל שייך לציבור, וכי אי אפשר למנוע כניסה (בוודאי רגלית) לישוב בישראל. אז חשבנו.

במהלך השנתיים האחרונות למדנו שלהיאבק על זכויותיך החוקיות מול תאגידים עשירים ועמוסי פריווילגיות זה לא עניין קל. דעת הקהל, היחס התקשורתי, הפן המשפטי והפן הפוליטי – הכל הופך קשה, מסורבל ולפעמים אף מסוכן – כאשר מי שעומד מולך הוא גוף עם משאבים גדולים, שנהנה מתמיכה של מוקדי כוח רבים.

המאבק טרם הושלם, אבל התחלנו לאסוף ניצחונות קטנים בדרך אל המטרה. כל צעד לפתיחת הנחל לציבור עדיף במעט מנחל חסום לכולם ולכולן. ניצחון קטן כזה הושג בפסק הדין של בית המשפט המחוזי חיפה בעתירה המנהלית שהגיש ח"כ משה ארבל.

פסק הדין עוסק ברובו בדחיית הטענות המקדמיות של הקיבוץ ושל המועצה האזורית, שביקשו לסלק את התביעה המנהלית בטענות של שיהוי (המצב כבר ככה שנים); בטענה שלבית המשפט אין סמכות לדון בנושא (כי הקיבוץ הוא גוף פרטי ולא קשור למדינה, נגדה מגישים בדרך כלל תביעות מנהליות); בטענה שמתקיימים הליכים משפטיים נוספים; ואף בטענות כי העתירה "אינה מורכבת מספיק" ושהעותרים "חוטאים בחוסר תום לב".

בית המשפט דחה את כל הטענות הללו חוץ מאחת: הוא הסכים שהקיבוץ אכן אינו גוף ציבורי וגם אינו מתפקד כגוף "דו ראשי" (גם פרטי וגם ציבורי), ולכן דחה את התביעה נגד הקיבוץ. אבל בדחייה זו יש גם בשורה – בית המשפט קובע שהקיבוץ, למעשה, איננו צד בדיון. מי כן צד? המדינה. לכן, במהלך המשפט חייב בית המשפט את המדינה עצמה (רשות מקרקעי ישראל) להצטרף כצד בעתירה. בעיקר אליה, אל המדינה, מכוון פסק הדין.

מבחינת הגישה לנחל האסי והישגי המחאה, חייבים לקרוא בין השורות כדי להבין מה השתנה ולא ישוב לאחור: בית המשפט קבע שאין לקיבוץ שום זכות קניינית על הנחל ועל גדותיו. הנחל לכל אורכו הוא מקרקעין יעוד השייך לציבור. לא ביצה – נחל. בית המשפט קבע גם שהמדינה היא הגוף האחראי לנחל ולגדותיו. כלומר, המדינה צריכה לקבל החלטה מה לעשות בנחל לכל אורכו ובגישה אליו, תוך התחשבות בהשלכות הרוחב.

בית המשפט חייב את המדינה לקחת על עצמה את פיתוח הפארק בצדו המזרחי של הקיבוץ תוך 120 יום, ללא קשר לסוגיית הגישה לשאר הנחל – וזה מבורך מאוד.

המדינה היא גם הבעלים של "החוף הירוק", שיהיה מעתה פתוח גם בשבתות ובחגים בניהול המדינה. אנחנו מקווים ומאמינים שהחלטה זו תוביל גם להורדת הגדרות ולהסרת מחסום הסגרגציה באמצע הנחל.

בסיכום, השגנו שלושה פתרונות חלקיים בעת ובעונה אחת: פתרון מידי ושוויוני בניהול המדינה (שיפור התנאים בחוף הירוק ואפשרות לשחייה לכל אורך הנחל); פתרון ויסות נוסף בדמות פיתוח נחל עמל הקדום, בצדו המזרחי של הקיבוץ, תוך ארבעה חודשים; וחיוב המדינה לפתרון מלא, שישקול את כל השיקולים הנחוצים להנגשה של הנחל לציבור תוך 18 חודשים.

לאחר יישום שני הפתרונות הראשונים, שימשכו אליהם את מרבית הרוחצים בנחל, אנחנו מאמינים שלא תהיה למדינה ברירה אלא ליישם את החוק כמו שהוא ולאפשר לציבור גישה חופשית לנחל האסי לכל אורכו. הרי בפתרונות לא נשקפת סכנה לפרטיותם של תושבי הקיבוץ.

נכון, פסק דין עמום למדי. היינו שמחים אם הוא היה ברור יותר וחד-משמעי יותר. אבל פסק הדין מבהיר שבית המשפט קיבל את מרבית טענות המחאה, ובעיקר – הבין שהגיע הזמן להעביר את המפתחות לניהול השטח השייך לציבור לידי המדינה. נכון, לא קיבלנו תמונת ניצחון בדמות שוטר המאלץ את הקיבוץ לפתוח את השער הצהוב. אבל כולם מבינים – מה שהיה הוא לא מה שיהיה. עכשיו, כאשר גם בית המשפט אישר את המובן מאליו – נותר לנו רק לראות איך ההחלטות מיושמות בשטח ולתכנן את היעד הבא שלנו – פניה לבג"צ.

 

ניצן עטיה-עמית

 

מפגינים מול שער קיבוץ ניר דוד (צילום: "משחררים את האסי")

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן