פבלו נרודה מגדולי סופרי ומשוררי צ’ילה נולד ב-12 ביולי 1904 בעיירה קטנה במולדתו
יום בהיסטוריה סוציאליסטית
הסופר הקומוניסטי הצ’יליאני ריקרדו אליעזר נפתלי רייס בסואלטו, הידוע בשם העט פבלו נרודה, נולד ב-12 ביולי 1904 בעיר פראל בפרובינציית לינארס שבאזור מאולה, כ-400 ק”מ דרומית לבירת צ’ילה, סנטיאגו. אביו, חוזה דל כארמן רייס מוראלס, היה עובד רכבת ואימו, רוזה באסואלטו הייתה מורה בבית ספר ונפטרה משחפת חודשיים בלבד לאחר לידתו.
נרודה ואביו עקרו זמן קצר אחר כך לעיר טמוקו, שם התחתן אביו עם טרינידד קנדיאה מארברדה, אשר הייתה כבר אם לבנו תשע שנים קודם לכן. נרודה גדל עם אחיו למחצה רודולפו ואחותו למחצה לאורה, אשר נולדה לאביו מאם אחרת.
אביו של נרודה התנגד למשיכתו של בנו לספרות, אולם נרודה שאב עידוד מאחרים, בהם כלת פרס נובל לספרות גבריאלה מיסטרל, אשר ניהלה את בית הספר המקומי לבנות. יצירתו הראשונה של נרודה ראתה אור בהיותו בגיל 13, היה זה חיבור קצר שהתפרסם בעיתון מקומי. בשנת 1920, כאשר אימץ את שם העט פבלו נרודה, הוא כבר פרסם באופן נרחב שירה, פרוזה ומאמרי עיתונות.
נרודה היה שגריר ארצו בארצות שנות וב-1936 כיהן כקונסול צ’ילה במדריד ועם פרוץ מלחמת האזרחים בספרד החליט להקדיש את רוב זמנו למאבק בפשיזם. בשובו לארצו בשנת 1943התקבל בטקס פומבי מתוקשר בתיאטרון קאופוליקן, יחד עם חברו הפרופסור הנודע אלחנדרו ליפשוץ פרידמן כחבר במפלגה הקומוניסטית, בה מאוחר יותר ובמשך עשרות שנים, היה חבר הוועד המרכזי. הוא גם נבחר לסנטור מטעם המפלגה הקומוניסטית, אך בתחילת 1948, לאחר שהמפלגה הוצאה אל מחוץ לחוק, נשא נרודה נאום חריף נגד הנשיא ולאחר מכן נרדף, פעל במחתרת והתחבא בבתי אזרחים שונים בצ’ילה. בשנת 1949 הצליח לצאת מארצו ולהגיע לכנס קומוניסטי בפריז. במשך שנים נדד בין מדינות ושב למודתו ב-1952. כעבור שנה קיבל בברית המועצות את פרס סטלין לשלום.
באוקטובר 1969 הוא נבחר למועמד המפלגה הקומוניסטית לנשיאות אך הסיר את מועמדותו כדי לתמוך במועמד הסוציאליסטי ד”ר סלבדור איינדה. לאחר שאיינדה נבחר לנשיאות מונה נרודה לשגריר צ’ילה בפריז, תפקיד בו החזיק עד שנת 1972.
נרודה נפטר מסרטן בשנת 1973. טרם מותו הספיק לחזות בהפכה הצבאית הפרו-אמריקאית העקובה מדם של הגנרל פינושה. ב-24 בספטמבר נערכה הלווייתו בסנטיאגו תחת עינם הפקוחה של מאות חיילים ובהשתתפות ראשי הקומוניסטים שהיו מבוקשים בידי המשטר. באפריל 2013 החליטו הרשויות בצ’ילה להוציא את גופתו של נרודה מהקבר כדי לפתור תעלומה בת 40 שנה ולקבוע אם הוא מת מסרטן הערמונית או שמא נרצח בימים שלאחר ההפיכה הצבאית במדינה. צוות זיהוי פלילי בן 15 חברים פרסם את תוצאות הבדיקה ב-8 בנובמבר 2013, בהן נאמר: “בבדיקה לא נמצאו חומרים כימיים שיכולים להיות קשורים למותו של מר נרודה”.
בין ספריו של נרודה שתרגמו לעברית: “מבחר שירים” (ספרית פועלים, 1954), “שירים” (הוצאת קשב לשירה, 2002), “עשרים שירי אבהם ושיר אחד מיואש” (הוצאת קשב לשירה, 2009).
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il
