לוחם אנטי פאשיסטי ומנהיג קומוניסט פלסטיני: מוחמד נג’אטי סידקי נולד ב-15 במאי 1905

ב-15 במאי 1905 נולד מוחמד נג’אטי סידקי בירושלים לאב מורה בעל שורשים טורקיים ולאם בת למשפחת סוחרים אמידה, למד מספר שנים בבית הספר ואת השנים הבאות העביר עם אביו בעבודתיו: בקהיר, דמשק, ג’דה וחיג’אז.

כאשר חזר לפלשתינה החל לעבוד במשרד הדואר של המנדט הבריטי והתיישב בחיפה, שם הכיר יהודים שחשפו אותו לרעיונות הקומוניזם ובין השנים 1925 ל-1928 למד באוני’ הפועלים של המזרח, שם נישא לקומוניסטית אוקראינית ופיתח קשרים עם יוסף סטאלין, ניקולאי בוכרין, חאליד באקדש מייסד המפלגה הקומוניסטית הסורית ופעיל סורי – כורדי, מאו זה דונג והמשורר הטורקי נזים היקמט.

ב-1929 מונה למזכיר סניף חיפה של המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית, ב-1930 נעצר על ידי המשטרה הבריטית ונאסר לשנתיים בכלא אותם העביר בבתי כלא ביפו, עכו וירושלים. אחיו אחמד שלמד איתו באוני’ פועלי המזרח תואר כדמות חלשה וכמודיע של המשטרה שהעביר מידע רב לבולשת הבריטית על המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית.

ב-1932 התבקש נג’אטי על ידי המפלגה ליצור קשר עם עווני עבד אל האדי ממפלגת איסתקלאל וכאשר הלחץ מצד הבריטים גבר, המפלגה הבריחה אותו לפריז שם ערך את עיתון המפלגה של הקומינטרן בשפה הערבית. במהרה השלטונות הצרפתיים גירשו אותו חזרה לפלסטין.

נג’אטי היה אחד מארבע פלסטינים הידועים כאלו הלחמו בפאשיזם הספרדי במלחמת האזרחים הספרדית יחד עם מוחמד אל אטרש, עלי אבדס אל חאליק, ופואזי אל נאבולסי. מעורבותו במלחמת האזרחים הספרדית של נג’אטי חטפה ביקורת קשה מעיתונות הזרם המרכזי של הפלסטינים.

בספר זיכרונותיו כתב: “אני מתנדב ערבי. הגעתי כדי להגן על החירות במדריד, כדי להגן על דמשק בגוודלארחה, ירושלים בקורדובה, בגדד בטולדו, קהיר בסרגוסה, וטטוואן בבורגוס.

תחת השם “מוסטפא אבן ג’אלא” כתב לחיילים המרוקאים שינטשו את הצבא הפאשיסטי של פרנקו.

ב-1940 פרסם ספר עב כרס הגורס כי האיסלאם אינו עולה בקנה אחד עם הנאציזם וקרא באמצעתו לכל המוסלמים להילחם בנאציזם.

במלחמת 1948 גורש מפלשתינה ולא הורשה לשוב, בהמשך היה שדרן ומבקר ספרות מוערך בקפריסין ולבנון.

נג’אטי מת באתונה בשנת 1979, פרס ספרותי על שמו ניתן ברמאללה.

לקריאה באנגלית/ערבית:תמרי, סלים (2001). “הבולשביק הירושלמי הירושלמי: זיכרונותיו של נג’אטי סיקי”. כתב העת ללימודי פלסטין (14): 49–50.תמרי, סלים (2008). “10: הבולשביק האניגמטי מעיר הקודש”. הר מול הים: מאמרים על החברה הפלסטינית. הוצאת אוניברסיטת קליפורניה. עמ ‘167–17. ISBN 978-0-520-94242-4.סידקי, נג’אטי (2001). אבו חנה, חנה (עורך). Mudhakkirat נג’אטי סידקי (זיכרונותיו של נג’אטי סידקי). ביירות: מועשאת אל-דיראסאת אל-פילסטייה.