יורי בונדאריב סופר סובייטי שחירף את נפשו בקרב סטלינגרד במהלך מלה”ע ה-2 נולד ב-13 במרץ 1924

הסופר הסובייטי עטור הפרסים יורי בונדאריב נולד ב-15 במרץ 1924 בעיר אורסק במחוז אורנבורג על גבול קזחסטן. אביו היה חוקר משטרתי, המשפחה עברה להתגורר במוסקבה ב-1931. באוגוסט 1942 בונדאריב התגייס לצבא האדום והשתתף בקרבות מלחמת העולם השנייה. במהלך קרב סטלינגרד בונדאריב נפצע ולאחר החלמה חזר לחזית הלחימה. לאחר שחרורו מהשירות הצבאי למד בונדאריב במכון גורקי לספרות במוסקבה וסיים את לימודיו בשנת 1951. היצירה הספרותית הראשונה שלו פורסמה בשנת 1949 בירחון ספרותי. במהלך השנים בונדאריב כתב מספר סיפורים ורומנים שהתבססו על אירועים שהתרחשו במלחמת העולם השנייה. על פי חלק מספריו צולמו סרטים שבונדאריב היה בהם תסריטאי. במהלך שנות ה-90 הוא פרסם מספר ספרים אך הם לא זכו לתודעה ציבורית רחבה כמו ספרים שהוא פרסם במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. יצירותיו תורגמו ל-70 שפות. בשנת 1999 יצאה לאור אוסף של יצירותיו ב-9 כרכים. בשנת 1973 הוא חתם על מכתב גלוי נגד אלכסנדר סולז’ניצין ואנדריי סחרוב. בונדאריב התנגד לתהליך הפרסטרויקה. במהלך שנות ה-90 הוא היה בין מנהיגי ארגונים קומוניסטים שהתנגדו למדיניות של בוריס ילצין.

על פעילותו הספרותית זכה פעמיים בפרס ברית המועצות (1977,1983) ופרס לנין (1972). על פעילותו הספרותית והציבורית הוענקו לבונדאריב מספר עיטורי ברית המועצות כולל עיטור לנין, עיטור הדגל האדום של העמל, עיטור מהפכת אוקטובר וגיבור העמל הסוציאליסטי.

מת ב-29 במרץ 2020.