פחות מ-3% מכלל המסמכים ההיסטוריים הנמצאים בארכיונים הציבוריים בישראל נגישים לעיון הציבור – כך עלה בדיון שהתקיים בשבוע שעבר (15.5) בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא “הנגשת חומרי ארכיון היסטוריים לחוקרים ולציבור הרחב”. בדיון, שהתקיים ביוזמת יו”ר הוועדה ח”כ איימן עודה (חד”ש-תע”ל), עלה כי רק 14% מהמסמכים בארכיון המדינה פתוחים לעיון; מהמסמכים בארכיון צה״ל רק 0.4% פתוחים לעיון; ובארכיוני השב”כ והמוסד – 100% מהמסמכים חסויים
ועדת המדע והטכנולוגיה התכנסה בשבוע שעבר (20.3) לדיון בהשלכות ההפיכה המשטרית שמובילה ממשלת הימין הקיצוני על המחקר האקדמי ועל מחקר הפיתוח בישראל. יו״ר הועדה, ח”כ איימן עודה (חד״ש-תע״ל), פתח את הדיון בדברי ברכה לסנאט אוניברסיטת בן גוריון. הסנאט הכריז כי ישבית את הלימודים באוניברסיטה במקרה שהממשלה תתמיד בהליכי החקיקה האנטי-דמוקרטית. ח״כ עודה ציטט בפתח דבריו מתוך הכרזת הסנאט: “אנו מבקשים ומבקשות להדגיש כי החקיקה שמקדמת
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת התכנסה השבוע לדיון מיוחד בנושא: פגיעת ההפיכה המשפטית בתעשיית ההייטק. יו”ר הוועדה, ח”כ איימן עודה (חד”ש-תע”ל) פתח את הישיבה ואמר: “אנחנו עדים לגלי הפיטורים בחברות ההייטק הגדולות, וכן לקשיים בהם נתקלים צעירים המבקשים להיכנס לתחום. הקשיים הם חלק ממגמה עולמית עמה מתמודד הענף. כעת נוסף אתגר חדש ומסוכן בדמות ההפיכה המשפטית שמקדמת הממשלה – מהלך מסוכן שיפגע בתעשייה, בעובדיה ובכלכלה
העדר הפיקוח על מאגרי הנתונים הביומטריים הממשלתיים עמד במרכז ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת בשבוע שעבר. את הדיון ניהל ראש הוועדה ח”כ איימן עודה (חד”ש-תע”ל). במהלך הישיבה הצטרף ח”כ עודה למבקרי השימוש שעושה הממשלה במאגרים הביומטריים, וקרא יחד איתם לצמצם את השימוש בהם ככל האפשר. הנקודות העיקריות שעלו בדיון היו: מספרם המרובה של המאגרים הביומטריים ומאגרי התמונות, אותם מפעילים הממשלה וגופים ציבוריים נוספים. עוד דנה
ב-2018 השיק המגזין הסוציאליסטי האמריקאי “ג’קובין” סדרת חיבורים פוליטיים ורעיוניים תחת הכותרת: “הא’-ב’ של הקפיטליזם”. “זו הדרך” מביא לקוראיו את סיכום החיבור האחרון בסדרה – “קפיטליזם והמדינה” מאת הסוציולוג המרקסיסט ויווק צ’יבר (אונ’ ניו-יורק). תרגומו לעברית של החיבור המלא יפורסם באתר “זו הדרך”. בקרוב תתקיים סדרת מפגשים בקריאת הטקסטים של צ’יבר. המדינה הקפיטליסטית איננה וגם לא יכולה להיות ניטרלית מבחינה פוליטית. היא לעולם
מה המקור של חלוקת התפקידים המגדרית? כיצד צמחה הפטריארכיה? מדוע “המקום הטבעי” של נשים בחברה הקפיטליסטית הוא הבית ולא המפעל? הררי ספרים, כתבות ומאמרים נכתבו על הפטריארכיה, מקורה והשעתוק שלה. יש שמדגישות אידיאולוגיה כזו או אחרת, ואחרות מתמקדות ביחסי הכוח בין גברים לנשים. כפתרון דורשות כמה מההוגות הפמיניסטיות תשלום שכר לנשים עבור עבודת הבית. אך כמרקסיסטיות, עלינו להתחיל בניתוח היסטורי מטריאליסטי. למזלנו, פמיניסטיות מרקסיסטיות כבר
