ועדת המדע של הכנסת: משבר תעשיית ההייטק כהזדמנות לתיקונה

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת התכנסה השבוע לדיון מיוחד בנושא: פגיעת ההפיכה המשפטית בתעשיית ההייטק. יו”ר הוועדה, ח”כ איימן עודה (חד”ש-תע”ל) פתח את הישיבה ואמר: “אנחנו עדים לגלי הפיטורים בחברות ההייטק הגדולות, וכן לקשיים בהם נתקלים צעירים המבקשים להיכנס לתחום. הקשיים הם חלק ממגמה עולמית עמה מתמודד הענף. כעת נוסף אתגר חדש ומסוכן בדמות ההפיכה המשפטית שמקדמת הממשלה – מהלך מסוכן שיפגע בתעשייה, בעובדיה ובכלכלה כולה. אני שותף מלא למאבק בהפיכה”.

עודה הוסיף: “קיימת נקודה חשובה שברצוני להדגיש. זה לא סוד שתעשיית ההייטק אינה שוויונית. בקרב מועסקיה, פחות מ-2% הם ערבים ופחות מ-3% – חרדים. רוב החברות נמצאות בתל אביב. קיים בהן גם פער מגדרי גדול”.

תעשיית ההייטק היא מנוע הכלכלה הישראלית. ב-2021, 54% (!) מהייצוא הורכב ממוצרים ומשירותים שמספקת תעשיית ההייטק. נוסף לכך, 10% מכלל השכירים במשק הישראלי מועסקים כיום בתעשיית זו. לכן, אין ספק כי כאשר נקלעת תעשיית ההייטק הישראלית למשבר, הכלכלה הישראלית כולה נפגעת.

לאחר הביקוש המסיבי לכוח עבודה והגידול האסטרונומי בהשקעות בזמן מגפת הקורונה, נרשמו בתעשיית ההייטק גלי פיטורים וקיצוצים רבים. גלים אלה הם תוצאה ישירה של המיתון במשק הבינלאומי, של משבר האינפלציה ושל העלאת הריבית. כתוצאה מהמיתון, נרשמה ירידה משמעותית בהשקעות בתעשיית ההייטק הבינלאומית, וכך גם בזו הישראלית. להמחשה: היקף ההשקעות בתעשיית ההייטק הישראלית צנח בסוף הרבעון השני של 2022 ב-31% לעומת אותה נקודת זמן ב-2021.

בימים אלה מתמודדת תעשיית ההייטק בישראל עם צינון המשק הבינלאומי, במקביל לאתגרים מבית – ההפיכה השלטונית שמובילים ממשלת הימין והשרים יריב לוין ושמחה רוטמן. הרפורמה מאותתת למשקיעים וליזמים כי יציבות המשטר מתערערת, וכי האפשרויות לגיוס הון זר מצטמצמות. ואכן, מספר משקיעים ויזמים כבר הצהירו על כוונתם להעביר את הונם מהבנקים בישראל לבנקים זרים. חלקם אף איימו להעביר את חברותיהם לחו״ל. נדידת המשקיעים תציב מכשול משמעותי בפני תעשיית ההייטק בישראל ותחריף את המשבר.

כיצד הגענו למצב הזה?

ישראל ממוקמת במקום האחרון בין המדינות הקפיטליסטיות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) בהשתתפות ממשלתית במחקר ובפיתוח בתחום ההייטק. זאת למרות שבשנות ה-90 הצהירה הממשלה כי היא מחויבת לפיתוח התעשייה. אז, היה שיעור ההוצאה הממשלתית 25% מסך כלל הכספים שהופנו למימון מחקר ופיתוח בהייטק הישראלי. אך ככל שהתפתחה התעשייה, החלו קרנות הון פרטיות לכרסם בחלקה של הממשלה במימון המחקר והפיתוח. בתקופות בהן התעשייה משגשגת, ההשקעה הפרטית מיטיבה עמה. אך בעתות משבר, דוגמת המשבר הנוכחי, התעשייה חשופה לחלוטין לשיקוליהם האישיים של המשקיעים. כיום, הם תופסים את ראשם בתהייה לגבי יציבות הממשל בישראל.

חיוני לבלום את ההפיכה השלטונית האנטי-דמוקרטית שמובילה הממשלה. אך מעבר לכך, יש להגדיל את המימון הממשלתי לתעשיית ההייטק. מדוע? מפני שביכולת המדינה לממן מחקר ופיתוח פורץ דרך בסיכון גבוה. מימון ההייטק הממשלתי יבטיח את המשך הצמיחה של התעשייה בטווח הבינוני והארוך, וימנע קיצוצים ופיטורי עובדים.

למען תעשיית הייטק שוויונית יותר

להגדלת המימון הממשלתי לתעשיית ההייטק יתרון נוסף – היא תוביל להגדרת תנאים נכונים להשקעה. הממשלה תוכל להתנות את המימון בהגדלת אחוזי ההעסקה של ערבים וחרדים בתעשייה. כך ניתן יהיה לצמצם פערי שכר בין עובדים ולקדם מדיניות שוויונית והוגנת יותר.

זה מספר שנים נתונה תעשיית ההייטק במחסור חמור בכוח אדם מקצועי. זאת עקב “מיצוי פוטנציאל ההון האנושי” (כלשון נערי האוצר) של יהודים חילונים. זאת, בעוד שערבים, חרדים ותושבי הפריפריה זמינים להעסקה. כעת הם משוכנעים כי העסקתם בתעשיית ההייטק בישראל תישאר לעד חלום רחוק. עידוד “מיצוי פוטנציאל ההון האנושי” בקרב החברה הערבית והחרדית, הוא יעד שראוי לסמן. מעבר להתמודדות עם המשבר הקיים, תהיה זו גם דרך לגשר על הפער הכלכלי בין המגזרים השונים בחברה.

המשבר אליו נקלעה תעשיית ההייטק עלול רק להעמיק כתוצאה מההפיכה השלטונית. חיוני לבלום אותה, אך אין לעשות כן מתוך כוונה להשיב את הסטטוס קוו המעמיק את הפערים החברתיים בישראל. אין להמשיך ולטפח תעשיית הייטק המיטיבה עם קומץ אוכלוסייה יהודי המתגורר במרכז הארץ. בשונה מכך, יש לטפח תעשיית הייטק שמטרתה לשפר את רמת החיים של האוכלוסייה בכללותה. תעשיית ההייטק נקלעה למשבר והרפורמה המשפטית מעמיקה אותו. אך כל משבר עשוי להיות גם חלון הזדמנויות. חיוני לפעול לעצירת ההפיכה, וחיוני להמשיך ולקדם מדיניות שתהפוך את תעשיית ההייטק שוויונית יותר.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/119218