ב-2 בפברואר 1999 נבחר לראשונה לנשיאות ונצואלה איש השמאל הוגו צ’אבס. צ’אבס נבחר לנשיאות בבחירות רב-מפלגתיות וכיהן בתפקיד עד מותו ב-2013. צ’אבס, קצין שהוביל ניסיון הפיכה ב-1992 וישב שנתיים בכלא הצבאי, עמד ב-1999 בראש אחד מתנועות השמאל החזקות שמאוחר יותר הפכה למפלגה הסוציאליסטית המאוחדת. במסע הבחירות ב-1999 הציג צ’אבס מצע חברתי מתקדם וקרא למלחמה בעוני ובשיחות, לחלוקה הוגנת של ההון ושל ההכנסות מנפט – משאב
ב-1 בפברואר 1952 האיחוד הכללי של העובדים פתח בשביתה כללית למען עצמאות תוניסיה מהכיבוש הצרפתי. עם השביתה הכללית פורצות מחאות שיימשכו במהלך כל השנה ברחבי המדינה הצפון-אפריקאית. השביתה הכללית פרצה בעקבות מעצרם של מנהיג המאבק לעצמאות, חביב בורגיבה, מזכ”ל המפלגה הקומוניסטית של תוניסיה, מוריס ניזאר (עו”ד יהודי שפעל נגד הכיבוש הנאצי בצפון אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה) ועוד כ-20 פעילים למען העצמאות מולדתם ובהם מנהיגים
ב-30 בינואר 1948, בעת שמנהיג עצמאות הודו מהאימפריאליזם הבריטי, מהאטמה גנדי פסע על הדשא בדרכו לברך אנשים בחצר בית בדהלי, נורה בחזהו למוות בידי נאטורם גודסה, הינדואי בן 38, שהיה קשור לארגון קיצוני בשם “הינדו מהסבהה”. הרוצח ועוזרו, נייריאן אפטהנעצרו ולאחר הוצאו להורג בנובמבר 1949. כאשר עלו לגרדום, הם החזיקו בידיהם את מפת “הודו השלמה”, כי לדעתם הקמת פקיסטאן בעת עצמאות הודו “הייתה בגידה”. גודסה,
היום, לפני 102 שנים, נולד באל ראמה מהבולטים במנהיגי המפלגה הקומוניסטית לדורותיה, חנא נקראה. נקראה הצטרף לפק”פ (המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית) בשנות ה-40′ והיה ממקימי הליגה לשחרור לאומי וממקימי העיתון “אל מיחאז” והיה עורכו הפוליטי. ב-1928 החל ללמוד הנדסה באוני’ ביירות וב-1930 החל ללמוד משפטים באוני’ דמשק. מ-1936 עסק בעריכת דין בעיר חיפה. בזמן מלחמת 1948 נקראה שהה בעיר עכו ולא הורשה לחזור לחיפה, עבר ללבנון
בפוסט היום נרצה לציין ולחגוג את אחד מארגוני הנשים הוותיקים הנלחמים נגד הכיבוש מאז האינתיפאדה הראשונה.היום לפני 33 שנים הוקמה בירושלים תנועת נשים בשחור הבינלאומית במחאה על פעילות ישראל בשטחים הכבושים שכנגדה התקוממו באותה שנה אלפי פלסטינים במה שנודע בשם “האינתיפאדה הראשונה” בשיא המחאות המשמרות הגיעו לכ-30 נקודות בארץ. כעת בתקופת הקורונה המשמרות נעשו קשות יותר ולעיתים פסקו. נשות נשים בשחור מפגינות באופן קבוע מידי
היום לפני 102 שנה התחוללה שביתה כללית בארגנטינה שהייתה לאירוע מכונן הן בתולדות תנועת הפועלים הארגנטינית, והן בתולדות הקהילה היהודית. השביתה, הטבח בשובתים, השביתה שבעקבותיו והפוגרום ביהודים שבסיומה היו לנקודת ציון בתולדות המדינה הלטינו-אמריקאית ב-7 בינואר 1919 בשעה 16:00, יצאו אלפי עובדי מפעל “ואסנה” שבבעלות בריטית, שהיה אז המפעל הגדול במדינה, להפגין בתום חודש של שביתה וצעדו למרכז בואנוס איירס. העובדים דרשו יום עבודה של
היום לפני 70 שנים, כוחות צבא, משטרה ומיליציות ימין קיצוניות דרום קוריאנות ביצעו טבח צמא דם באזרחים ממחוז גאנגווה שהואשמו בשיתוף פעולה עם “צבא העם הקוריאני” במהלך המלחמה. בין 212-1300 אזרחים הוצאו להורג במהלך אותו שבוע, וכ140 קורבנות נוספים מאותו מחוז נטבחו באותה שנה, במסגרת פשעי המלחמה שבוצעו נגד אסירי “ליגת בודו”. ליגת בודו, או ה”הליגה הלאומית לשיקום” הייתה תכנית ממשלתית של ממשלת דרום קוריאה
“ניצוץ יחיד מסוגל להצית את המישור כולו” היום לפני 91 שנים מאו זדונג כתב את המאמר המפורסם “ניצוץ יחיד מסוגל להצית את המישור כולו” בו הסביר את האסטרטגיה הצבאית הנכונה להתקדמות המהפכה בסין. המאמר נכתב כשהבסיס האדום במחוז ג’יאנגשי היה בשלבי הקמה, ולאחר שמספר נסיונות מהפכניים אורטודוקסיים נכשלו בשנים הקודמות. במאמר מאו מזהה מספר “שגיאות פוליטיות” בקרב מספר חברים במפלגה, שהושפעו מהקו של הקומינטרן ובריה”מ
היום לפני עשר שנים נפטר שחקן הקולנוע והתיאטרון,ְ היוצר והאמן יוסף שילוח. המציאות התרבותית שעודנה קיימת כיום אך בוטאה ביתר שאת בקריירה שלו, כפתה עליו תפקידים מוקצנים, סטריאוטיפים ונלעגים של יוצאי עדות המזרח וערבים, ומשם נוטים לזכור אותו לרוב, אך גם להם הצליח להביא את גדולתו. מעבר להיותו אמן בזירה התרבותית, שילוח היה פעיל למען דו קיום, שוויון ושלום שלא פחד לומר את האמת שלו.
היום, לפני שנה, מת החבר הקומוניסט מוסא נאסיף, נאסיף נולד בכפר עין אבל בדרום לבנון, ובגיל 10 בלבד עזב את בית ספרו והצטרף לגדודי הילדים העובדים ועבד במפעל טבק בעיר חיפה בתנאי ניצול מחפירים. במאי 1948 גורש נאסיף יחד עם הפליטים הפלסטינים מהעיר חיפה ללבנון ובכפר הולדתו עין אבל גילה שהוא פליט ואיננו בן המקום יותר. נאסיף היה מהראשונים שהסתננו חזרה ממחנות הפליטים בלבנון לפלסטין
