ב-7 בינואר אשתקד הגיע לשיאו גל של הפגנות המוניות שפרץ ברחבי קזחסטאן. המחאות פרצו כתוצאה מהעלייה החדה במחירי הגז במדינה בעקבות החלטת הנשיא לבטל את הסבסוד הממשלתי. באותו יום הנשיא קאסים-ג’ומארט טוקאייב הכריז כי הורה לכוחות הביטחון “לירות ללא אזהרה” במפגינים במדינה, על רקע הדיכוי האלים של המחאות ההמוניות נגד המשטר. הוא אף הודה לרוסיה שעומדת בראש כוח צבאי של אלפי חיילים שנפרס במדינה כדי
ב-6 בינואר 1942 הוקם בפולין “משמר העם” (גוורדיה לודובה) המחתרתי שתחת הנהגה קומוניסטית כדי להילחם בכיבוש הנאצי. בתחילת פועלו שמו היה “משמר העם” אך עם הצטרפות רבים לשורותיו, כעבור כשנתיים הוחלט לשנות את שמו ל”צבא העם” (ארמייה לודובה). המשימות המרכזיות של “משמר העם” היו להיאבק בגרמניה הנאצית, בחייליה הכובשים ולשחרר את פולין מהכיבוש. זאת, באמצעות לוחמת פרטיזנים, חבלה, פעולות תגמול, פעילות מודיעינית והפצת מידע. חודשים
ב-5 בינואר 1951 הוקרן לראשונה הסרט התיעודי “העשירייה מהוליווד” שביים ג’ון ברי. בסרט כל אחד מחברי הקבוצה שנרדפה בארה”ב בגלל היותם חברים במפלגה הקומוניסטית או אוהדיה הביעו ישירות את עמדתם. הם היו במאים ותסריטאים הועמדו לדין בגלל דעותיהם. בשלב ראשוני, “עשיריית הוליווד” מנתה 11 חברים, ביחד עם המחזאי הגרמני הגולה ברטולט ברכט. הם זומנו להעיד בפני הוועדה לפעילות לא-אמריקנית בראשות ג’ון פארנל תומאס, שמונה לעמוד
ב-4 בינואר 1959 פרצה ההתקוממות של תושבי קונגו השחורים נגד הקולוניאליזם בעיר ליאופולדוויל (כעת קינשאסה) בירה של המושבה הבלגית דאז. היא פרצה בעקבות איסור על פעילותן של תנועות למען העצמאות ודוכאה באכזריות, אך היא הפכה לנקודת ציון לקראת עצמאות קונגו ב-30 ביוני 1960 ובחירתו של מנהיג המאבק לשחרורה, פטריס לומומבה, כנשיאה הראשון של המדינה האפריקאית. לפני נתונים שפורסמו בעיתונות הבלגית כ-49 מפגינים מצאו את מותם
ב-3 בינואר 1903 נולד בלוגובייה, ברוסיה הצארית, כורה פחם אלכסיי סטחאנוב שהיה לגיבר העמל הסובייטי וחבר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. משמו נגזר הביטוי סטאחנוביץ’ המתאר הישג גדול, מעל למכסה המקובלת. מאמצע שנות ה-30 הוא עמד בראש תנועת ה”סטחאנוביצים”, ששמה לה למטרה להעלות את התפוקה בייצור ולהדגים את עליונותו של המשק הסוציאליסטי על פני המשק הקפיטליסטי. סטחאנוב החל לעבוד ב-1927 במכרה בדונבאס שבאוקראינה. ב-31 באוגוסט
ב-2 בינואר 1867 נולדה בווילנה המהפכנית הסוציאליסטית הרוסית פאטי קרמר שיחד עם בן זוגה, ארקדי קרמר (ביידיש: ארקאדי קרעמער, הידוע גם כאלכנסדר קרמר או סלומון קרמר), נמנו עם מייסדי הבונד (“האיחוד”), איגוד העובדים היהודי הכללי בליטה, פולין ורוסיה. כך, בני הזוג קרמר היו בין מקימי המפלגה היהודית הסוציאליסטית דוברת יידיש והאנטי-ציונית שהייתה שותפה במשך שנים למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית שבמחתרת. בשל פעילותה המהפכנית היא נעצרה לראשונה
חוֹנֶה סַאמוּילוֹביץ’ שְלֶבִיץ’ עיתונאי ליטאי בכיר וקצין בצבא האדום, נולד למשפחה יהודית קשת יום בוילנה ב-1 בינואר 1915. לשלביץ’ שלושה אחים ושתי אחיות, התחנך בבית ספר של רשת אורט ולמד במגמת נפחות. בשנת 1929, בגיל 14, הצטרף לתנועת-הנוער הקומוניסטית הליטאית המחתרתית. באוגוסט 1931 נאסר בשל פעילותו הקומוניסטית, ולפי חוקי ליטא דאז גזר עליו בית דין צבאי שמונה שנות עבודת פרך. הוא ריצה את עונשו בבית-הכלא
על פי החלטת ועדת המאבק של האיגודים המקצועיים בהסתדרות, ב-30 בדצמבר 1996, שבתו נמלי הים, חברת בזק, כל הבנקים, רשות הדואר, מערכת הבריאות, העובדים הסוציאליים, משרדי הממשלה, מס הכנסה, רשות השידור, הרכבות והשלטון המקומי. השביתה הגדולה נערכה במחאה נגד המדיניות הכלכלית והחברתית של ממשלת הימין, בראשות בנימין נתניהו, נגד מדיניות ההפרטה, נגד העלאת מסים לשכירים, נגד קיצוץ חצי נקודת הזיכוי לנשים ונגד הניסיונות לפגוע בהסכמים
האמן הקומוניסטי המקסיקני דיוויד אלפרו סיקווריס נולד ב-29 בדצמבר 1896 במדינת צ’יוואה הגובלת בארה”ב, מידע רב על ילדותו, הורים ומקום לידתו חסרים, ההיסטוריונית המקסיקנית סבורה כי הוא נולד ב1898 בעיר מקסיקו הבירה. סיקווריס שהיה מוכר בשם אלפרו כמו שפבלו פיקאסו היה מוכר בשם “פיקאסו”, שילב בין אידיאות חברתיות חדשות ומתקדמות לבין אומנות קלאסית, אומנותו תוארה כחברתית ריאליסטית בדומה לאומנות של האמנים דייגו ריביירה וחוזה קלמנטו
קונסטנס מרקביץ’ ספרג’יסטית, סוציאליסטית – פמיניסטית וחברת הפרלמנט האירי “דאל” הראשונה שנבחרה ב-28.12.1918 בזמן היותה אסירה בבית הסוהר של דבלין בעוון פעילות בוגדנית מרקביץ’ בתו של מגלה ארצות ארקטיות אמיד בשם סר הנרי גור – בות’ שבמהלך הרעב הגדול בשנים 1879-1880 שפקד את אירלנד סיפקו מזון בחינם לרעבים ודיור לחסרי בית. מרקביץ’ למדה ציור בקולג’ לציור בלונדון ב-1892 והחלה את פעילותה הפוליטית בליגות סופרג’יסטיות מאוחר
