בין סכנת חיים לפגיעה בשכרם: העובדים והמלחמה נגד איראן ולבנון

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, שב ביום חמישי (5.3) ללשכתו בקומה החמישית בבניין הוועד הפועל בתל-אביב. זאת, לאחר חודשים בהם בגלל חשד לקבלת שוחד שהה במעצר, במעצר בית ונאסר עליו ליצור קשר עם בכירי הארגון.

עם חזרתו, נוקט בר-דוד בדיוק באותה טקטיקה של ראש הממשלה בנימין נתניהו – שתיקה. זאת, למרות שמחוץ ללשכה נשקפת למיליוני עובדים סכנה בעקבות המלחמה שפתחו ישראל וארה"ב נגד איראן. בר-דוד פרסם רק שתי הודעות קצרות לפיהן שוחח עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ ועם יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי "בנושא מתווה הסדרת חזרת המשק לפעילות לאור הנחיות פיקוד העורף."

קרי: צריך להפיג את החששות של המעסיקים ("המגזר העסקי") ושל ממשלת הימין: הכרחי שהמשק הקפיטליסטי ישוב לפעילות מלאה למרות שהעובדים (בהם חברי ההסתדרות) נמצאים בסכנה חמורה בעקבות הירי הבלתי פוסק מאיראן ומלבנון. ראוי להזכיר שהשבוע נהרגו שני פועלי בניין, רוסטם גולומב ואמיד מורטוזוב, ואחד נפצע קשה מרסיסים באתרי בנייה ביהוד ובאור יהודה.

ויתרו על זכויות העובדים

בהודעה משותפת של ההסתדרות, האוצר והמגזר העסקי שפורסמה לאחר השיחה נאמר כי הצדדים "רואים עין בעין את הדברים". לדבריהם, "ידענו בעבר לפעול במשותף באחריות ובשיתוף פעולה וכך גם נפעל הפעם. נשמור על משק חזק ועל ביטחון העובדים". בתרגום לעברית: בר-דוד כבר נכנע בעבר – ויתר על זכויות העובדים ואף איפשר קיצוץ בשכרם של מאות אלפי עובדים כדי לממן את מלחמת ההשמדה בעזה ואת העמקת הכיבוש. עוד נקבע בשיחה שהשלושה ייפגשו ביום ראשון, פגישה שאכן התקיימה.

באותה ישיבה סמוטריץ׳ לא נסוג מדרישתו "להחזיר את המשק לפעילות מלאה" וסוכם שיציג "מתווה פיצויים שייתן מענה למגזר העסקי ולמגזר הציבורי, כפי שניתן בעבר והביא לרציפות תפקודית במשק וסיוע לשכירים ולעצמאים ולהתאוששות מהירה של המשק". במילים אחרות: קודם כל יש לדאוג לרווחי המעסיקים. חרף העובדה שרווחי המעסיקים, בייחוד הגדולים, גדלו בצורה פנומנלית מאז פרצה המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. בולטים ענפים כגון בנקאות, פיננסים, ביטוח, רשתות שיווק, מזון ותעשיית הנשק. זו רשמה רווחים חסרי תקדים בתולדות המדינה.

לקראת הפגישה ביום ראשון פרסם האוצר שמעסיק יורשה להוציא עובד בהסכמתו לחל"ת, והעובד יקבל מהמדינה דמי אבטלה של 70% מהשכר. לפי המתווה, עובד יהיה זכאי לדמי אבטלה 14 ימים אחרי שיצא לחל"ת, לעומת 30 ימים בימי שגרה. תקופת העבודה הנדרשת לזכאות תצומצם, ולא ינוכו ימי החופשה של העובד. חמשת ימי ההמתנה הקבועים בחוק לא יהיו תקפים עבור יציאה לחל"ת בימי המבצע. נדיב, נכון? השכירים היוצאים לחל"ת יאבדו  רק 30% משכרם.

זו הפעם השלישית בשנתיים האחרונות שבה מתקיימת מתקפה איראנית, והממשלה עדיין לא גיבשה פתרון ארוך טווח להשלכות של מצב מלחמתי על כלל המשק. פעם אחר פעם ממשלת הימין נתלית בפתרונות אד-הוק, המאומצים באופן רטרואקטיבי. בינתיים מעמידים את העובדים במצב של חוסר אונים, ומכריחים אותם להסתמך על חסכונותיהם.

פתרונות רעים וקיצוצים רבים

פתרונות בדיעבד הם פתרונות רעים, במיוחד עבור עובדים מוחלשים ומקומות עבודה קטנים. לאוכלוסיות אלה חסרה רשת ביטחון מספקת, במיוחד אחרי שלוש שנות מלחמה שרוקנו את המשאבים המעטים שאולי היו להם. זאת בנוסף לעובדה שפתרון החל"ת אינו רלוונטי עבור מאות אלפי עובדים: שעתיים, עובדים שלא זכאים לדמי אבטלה כמו עובדים אחרי גיל פרישה, מבקשי מקלט או עובדים שכבר ניצלו את כל תקופת האבטלה שלהם במלחמה הארוכה בתולדות ישראל שסופה לא נראה באופק. עוד סוגיה שטרם נמצא לה פתרון היא – אלפי העובדים שפונו מבתיהם והעומדים בפני סכנת פיטורים. לא הוגשה הצעת חוק שתגן על עובדים שפונו לאחר שבתיהם ניזוקו במהלך המלחמה נגד איראן.

ברור שהפתרון עבור העובדים וכלל האזרחים הוא להפסיק מייד את המלחמה. ככל שהמלחמה תימשך, כך השכירים ישלמו מחיר כבד יותר – הרוגים, פצועים, ואובדן רכוש, שכר ומקומות עבודה. על פי ההערכות עלות המלחמה תגיע לסכום של 100 מיליארד שקל (!) ואת המחיר נשלם כולנו בקיצוצים בתקציבי הרווחה, החינוך, הדיור והבריאות ובהעלאת מיסים. ביום שני האחרון, ממשלת הימין כבר אישרה שינויים בהצעת תקציב 2026 למימון המלחמה נגד איראן. השינויים כוללים תוספת של 28 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, ותוספת רזרבה של 12.8 מיליארד שקלים – 7 מיליארד שקל לביטחון ו-5.8 מיליארד שקל "להוצאות אחרות".

כמו כן, הממשלה אישרה במהלך הלילה (בין שלישי לרביעי) את חלוקת הכספים הקואליציוניים לשנת 2026, במקביל לאישור הגדלה דרמטית בתקציב הגירעון. המהלך כולל גם קיצוץ רוחבי של 3% במשרדים, סכום שעומד על כ-1.7 מיליארד שקלים. הקיצוץ הקרוב בתקציב המדינה יחול גם על מנהלת "תנופה לצפון" בהיקף של 150 מיליון שקלים. לפי הצעת הקיצוץ הרוחבי, בתקציב משרד התחבורה יבוצע הקיצוץ המשמעותי ביותר של כ-260 מיליון שקל. גם בתקציב רשויות הפיקוח, שבו נכללת בין השאר רשות התחרות, יבוצע, לשמחת בעלי ההון, קיצוץ של 236 מיליון שקל שאמורים לפקח על עליית המחירים בעת שיוקר המחיה עולה מדי יום. הקיצוץ במשרד החינוך יגיע ל-105 מיליון שקל. משרד הרווחה יספוג גם הוא קיצוץ עמוק של 85 מיליון שקל, ואפילו משרד הבריאות ייאלץ להתמודד עם חיתוך של 66 מיליון שקל בתקציבו ועוד קיצוץ של 25 מיליון שקל בסעיף נפרד בתחום הבריאות.

עוד אישרה הממשלה את הענקת "הכספים הקואליציוניים", כ-5 מיליארד שקל – שבפועל נושקים ל-6 מיליארד שקל, לאחר שתקציבים כמו תוכנית "אופק חדש" לרשתות החינוך החרדיות הוכנסה ישירות לבסיס התקציב.  החלק הארי של התקציב מופנה למוסדות דת וחינוך חרדי. סעיף המוסדות התורניים לבדו עומד על כ-1.6 מיליארד שקל. בנוסף, מוקצים כ-75 מיליון שקל למוסדות "מוכר שאינו רשמי" ומוסדות פטור, וכ-77 מיליון שקל ל"תרבות יהודית חרדית". הרשות לפיתוח המגזר החרדי תתוקצב ב-78 מיליון שקל כמו כן אושרו מאות מיליונים לחיזוק ההתנחלויות ולהעמקת הכיבוש של השטחים הפלסטינים. מול הגידול בתקציבי ההדתה והכיבוש, בולטים תקציבים נמוכים משמעותית לצרכים אזרחיים דחופים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/144025