משמר זכויות האדם: ישראל תקפה בעזה שיירות ארגוני סיוע למרות שידעה על מיקומם

כוחות ישראליים תקפו מתחמים ושיירות של ארגוני סיוע הומניטרי בעזה לפחות שמונה פעמים מאז 7 באוקטובר. זאת למרות שארגוני הסיוע הודיעו על מיקומם לגורמים ישראליים כדי להימנע מפגיעה. כך עולה מתחקיר שפרסם "משמר זכויות האדם" בשבוע שעבר (14.5). הכוחות הישראליים לא הזהירו אף לא אחד מארגוני הסיוע לפני שמונה התקיפות, אשר הרגו או פצעו לפחות 31 איש. לפי נתוני האו"ם, יותר מ-250 עובדי סיוע נהרגו בעזה מאז פרוץ המלחמה.

שמונת מקרי התקיפה הנדונים בתחקיר חושפים פגמים יסודיים בשיטות הפעולה, אשר נועדו להגן על עובדי סיוע ולאפשר להם להגיש סיוע מציל חיים בעזה. "הריגת שבעה עובדי 'וורלד סנטרל קיטשן' בידי ישראל היא מזעזעת ומנוגדת לדין הבינלאומי", אמרה בלקיס וויל ממשמר זכויות האדם. "על בנות בריתה של ישראל להבין שהתקפות בהן נהרגים עובדי סיוע מתרחשות שוב ושוב, ושיש לעצור אותן".

ההפצצה הישראלית של שיירת 'וורלד סנטרל קיטשן' אינה טעות בודדת, אלא אחת משורה של שמונה תקריות בהן הפציצה ישראל שיירה או מתחם של ארגוני סיוע או סוכנויות או"ם למרות שאלה עדכנו גורמים ישראליים באשר למיקומם. בשמונה תקריות אלה הרגו כוחות ישראל לפחות 15 בני אדם, בהן שני ילדים, ופצעו לפחות 16 בני אדם. חמש מהתקריות עלו בתחקיר שערך לאחרונה "ניו יורק טיימס", בו נכללו גם ראיות כמו תקשורת בין ארגוני הסיוע לרשויות הישראליות.

שבע התקיפות האחרות הן: התקפה על שיירה של "רופאים ללא גבולות" ב-18 בנובמבר 2023; התקפה על מעון אונר"א ב-9 בדצמבר 2023; התקפה על מקלט של "רופאים ללא גבולות" ב-8 בינואר 2024;התקפה על מעון משותף של "ועדת הצלה בינלאומית" (IRC), ו"סיוע רפואי לפלסטינים" (MAP) ב-18 בינואר 2024; התקפה על שיירה של אונר"א ב-5 בפברואר 2024; התקפה על מעון של "רופאים ללא גבולות" ב-20 בפברואר 2024 והתקפה על בית בו שהה עובד מארגון אמריקאי לסיוע לפליטים(Anera) במרס 2024.

ב-30 באפריל דיווח האו"ם כי 254 עובדי סיוע נהרגו בעזה מאז פרוץ המלחמה. מתוך ההרוגים, 188 השתייכו לאונר"א. ב-13 במאי הופצץ כלי רכב של האו"ם שעשה את דרכו לבית חולים בעזה. בהפצצה נהרג עובד או"ם ועובד נוסף נפצע. לפי אונר"א, 169 מתחמים של הסוכנות נפגעו כתוצאה מהמלחמה ב-369 תקריות שונות, ולפחות 429 עקורים נהרגו בהפצצות על מתחמי אונר"א. לפי האו"ם, כוחות ישראליים ירו לעבר המונים שהתקבצו על מנת לקבל סיוע, והרגו או פצעו מאות מהם. להתקפות אלה "אפקט מצנן" על הניסיונות לספק סיוע מציל חיים בעזה.

הארגונים נאלצים להשעות את הסיוע

בביקור שערכו בקהיר ובצפון סיני, סמוך לגבול עם עזה, נפגשו אנשי משמר זכויות האדם עם נציגים מ-11 ארגוני סיוע וסוכנויות או"ם הפועלים בעזה. הנציגים העידו כי ההתקפות הישראליות על ארגוני סיוע הכריחו אותם לנקוט צעדים על מנת להגן על עצמם, כולל השעיית הסיוע, צמצום מספר העובדים בשטח הרצועה, או צמצום חד בהיקף פעילות הסיוע.

"אני לא יכול להסתכן בשליחת עוד עובדי סיוע לעזה משום שאינני יכול לערוב לשלומם", מסר מנהל בכיר מאחד הארגונים שמתחמו הופצץ. עוד אמר כי מצב זה הגביל באופן דרמטי את יכולתו של הארגון לספק סיוע רפואי. "אפשר לבנות מזח ולשלוח משלוחים, אבל ללא סביבת עבודה בטוחה, יהפכו משלוחים אלה ערמה חסרת תועלת ולא יגיעו למי שזקוקים להם".

מחויבות ישראל לדין הבינלאומי מוטלת בספק

דפוס התקיפות, למרות התקשורת בין הארגונים לרשויות הישראליות, מעלה שאלות בדבר מחויבותה של ישראל לדין ההומניטרי הבינלאומי. על מחויבות זו מסתמכות מדינות שונות, בהן בריטניה, בהענקת רישיונות לייצוא נשק לישראל.

משמר זכויות האדם טוען, כי ישראל משתמשת בהרעבה ככלי נשק בעזה. כפועל יוצא של המדיניות הישראלית, הכוחות בשטח חוסמים במכוון העברה של מים, מזון ודלק, מחריבים שטחים חקלאיים ושוללים מהאוכלוסייה האזרחית אמצעי קיום חיוניים. ישראל לא השיבה למכתב ששלח משמר זכויות האדם ב-1 במאי, בו ביקש מידע על המתקפות המפורטות במאמר זה.

חוקי המלחמה אוסרים על התקפות נגד אזרחים או יעדים אזרחיים, על התקפות שאינן מבחינות בין אזרחים ללוחמים, ועל התקפות הצפויות לגרום לאזרחים נזק חסר-פרופורציה ביחס לתועלת הצבאית. על הצדדים הלוחמים לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים, כולל מתן התרעה מפני מתקפות והגנה על אזרחים בשטחי שליטתם. הפרות חמורות של חוקי המלחמה בידי יחידים, בין אם נעשו בכוונת-מכוון או בפזיזות, הן פשעי מלחמה.

משמר זכויות האדם קורא לישראל לפרסם את ממצאי התחקירים הפנימיים שלה על המתקפות שהרגו או פצעו עובדי סיוע, וכן על כל המתקפות שהובילו לפגיעה באזרחים. ההיסטוריה הבעייתית של כוחות הביטחון הישראליים בנוגע לחקירה מהימנה של פשעי מלחמה מדגישה את חשיבותו של ההליך המתנהל בבית הדין הבינלאומי לצדק בעניין הפשעים שביצעו כל הצדדים בסכסוך.

עוד קורא הארגון לבנות בריתה של ישראל – כולל ארה"ב ובריטניה, שסיפקו ככל הנראה חלקים מהחימוש ששימש לפחות באחת המתקפות שהוזכרו לעיל – להשעות את הסיוע הצבאי ואת מכירת הנשק לישראל כל עוד כוחותיה מפרים באופן שיטתי את חוקי המלחמה. ממשלות שמוסיפות לספק נשק לישראל מסתכנות בשותפות בפשעי מלחמה. על מדינות אלה להשתמש בהשפעתן, כולל באמצעות סנקציות ממוקדות, על מנת ללחוץ על ממשלת ישראל לחדול מהפרת הדין הבינלאומי ולאפשר מתן סיוע הומניטרי, לרבות מים, מזון, אוהלים ותרופות, לתושבי עזה.

לעיון בתחקיר המלא (באנגלית):

https://www.hrw.org/news/2024/05/14/gaza-israelis-attacking-known-aid-worker-locations