היום לפני שמונים ושתיים שנים נרצח במוסקבה זאב וולף אברבוך ממנהיגי פק”פ

כמה שנים קודם לכן ב-1935 בעת ששהה במוסקבה נאסר עליו לחזור ארצה וב-1936 נעצר ונשלח למעצר לבית הסוהר הידוע לשמצה “לוביאנקה” במוסקבה, אנשיו של סטלין טענו כי אברבוך המהפכן הוא סוכן של האימפריאליזם הבריטי והציונות.

גם שני בניו של אברבוך מצאו את מותם בגל הטיהורים הסטליניסטי. בנו הבכור נאסר באשמת השתייכות לקבוצה שזממה כביכול להרוג את סטלין. לאחר שסירב להעיד כי אביו היה מרגל, הוא הוגלה לאחד המחנות הקשים ושם מצא את מותו. גם בנו השני, נעצר ונרצח. רק אלמנתו של “דניאל”, מריה, נותרה בחיים. אחיו צבי אברבוך היה גם כן קורבן של גל הטיהורים הסטליניסטי.

אברבוך נולד למשפחה יהודית אמידה בסוף המאה ה-19, לקח חלק במהפכת 1905, ב-1914 התגייס לצבא נפל בשבי באוסטריה ושב לרוסיה ב-1918, בהשפעת אחיו צבי אברבוך שהיה מראשי המחלקה היהודית של המפלגה הסובייטית, הצטרף למפלגת פועלי ציון והתמנה לתפקיד המזכ”ל באוקראינה ב-1918.

ב-1919 היגר לפלשתינה א”י והיה ממקימי מופ”ס (מפלגת פועלים סוציאליסטית) שהתפלגה “מפועלי ציון שמאל” וב-1922 קמה פק”פ (המפלגה הקומיניסטית של פלשתינה) ב-1924 הצטרפה המפלגה לקומינטרן ומנהיגי המפלגה נפגשו במוסקבה עם קרל רדק שהיה אחראי על המזרח התיכון מטעם הקומינטרן.