סרט בעתו: ‘האקטיביסט: קרל מרקס’ בתאגיד השידור הציבורי

סרטו של בנימין פרידנברג “האקטיביסט: קרל מרקס”, ששודר לאחרונה בכאן 11, מציג במשך כ-50 דקות את דמותו המורכבת והמעניינת של ההוגה החברתי החשוב ביותר במאה ה-19, שהשפיע ומשפיע על תנועות חברתיות ופוליטיות מאז ועד ימינו. את מרקס, שהלך לעולמו בלונדון בשנת 1883 בגיל 65, כבר לא ניתן לראיין. גם מסמכים תיעודיים-קולנועיים על חייו אין. לכן, כדי להציג את אישיותו נעזר פרידנברג במכתבים הרבים שכתב מרקס לאשתו ג’ני, המציגים פן אחר בדמותו של ההוגה החריף.

פרידנברג לא פוסח על הטרגיות בחייו של מרקס, ששכל ארבעה ילדים כתוצאה מהעוני הקשה ממנו סבלה משפחתו. עוניה של המשפחה לא איפשר לה להסיק את דירתה בחורפים הקשים של אנגליה ולרכוש תרופות לילדים כשחלו. מרקס, שפעל וכתב הגות פורצת דרך עבור מעמד העובדים במשך כל חייו, סבל כמוהו מעוני, מדלות ומעליבות חומרית.

המאה ה-19 הסוערת משמשת בסרט רקע לתיאור חייו של מרקס ושל שותפו פרידריך אנגלס – הוגה חשוב בפני עצמו. הסרט מציג את מרקס כדמות בלתי-נגישה ואף אניגמטית. הבמאי מנסה להנגישה לצופה באמצעות ציטוטים (לא תמיד מדויקים, ואף לא תמיד מפרי-עטו), איורים וסיור בהדרכתו של מרקסיסט לונדוני במקומות בהם פעל והתגורר המהפכן.

הסרט מתאר בקווים כלליים את הפעיל, ההוגה והעיתונאי שנאבק במסגרת ליגת הקומוניסטים בבריטניה בשנות ה-40 של המאה ה-19; את הכתב והפרשן בעיתונים “נויה ריינישה צייטונג” ו”הניו יורק טריביון”; ואת האדם רחב האופקים, שחיבר בין היתר את החיבור “לשאלת היהודים”. ספרון זה ספג קיתונות של ביקורת מאויביו של מרקס, שניסו להציגו כאנטישמי בשל החיבור בין יהודים להון. טענה זו מפריך בסרט פרופ’ משה צוקרמן, שמסביר כי חיבור זה הוא כתב ביקורת נגד הקפיטליזם המתפתח של המאה ה-19.

תיאוריה מהפכנית אחת לשני העמים

ה”אקטיביסט” ממחיש את האקטואליות של הגות מרקס  בדיון בדבר אי-צדק בישראל-פלסטין, במאבקי עובדים בארץ, ביחסי יהודים-ערבים ובעיתון הקומוניסטי “אל-אתיחאד”. הישאם נפאע, עורך “אל-אתיחאד”, והחוקר ד”ר עבד אלקאדר כנאענה, חבר הנהגת מק”י, מדברים בסרט בשפתם על אודות הזווית הערבית-פלסטינית של מאבקי עובדים בארץ, ועל המרקסיזם והמאבק הפלסטיני לשחרור לאומי. פעילת חד”ש נוספת, ד”ר מנאל שלבי, מספרת בסרט על המאבק לשחרור האישה מכבלי מוסד המשפחה הבורגני דרך השתלבות בעולם העבודה וחתירה לעצמאות כלכלית. שלבי מסבירה כי עבורה המרקסיזם הוא המסגרת המארגנת של הפמיניזם, וכי אין פמיניזם אמיתי ללא מרקסיזם – כשם שלא ייתכן בארץ מאבק מעמדי שאינו מאבק יהודי-ערבי משותף.

לקראת סוף הסרט, מדמה ח”כ לשעבר דב חנין (חד”ש) את מרקס לדמותו המקראית של משה, אשר לפי המקרא הוביל את בני ישראל ביציאת מצרים אך לא נכנס בשערי הארץ. רוצה לומר – מרקס הוביל את מעמד העובדים לשערי המהפכה, אך הוא עצמו לא זכה לראותה.

לזכותו של הסרט יאמר שהוא מצליח לתאר את עיקרי רעיונותיו של מרקס ואת צדדיו הרבים, המתחברים לדמות רבת-פנים: מרקס האקטיביסט, העיתונאי, הפמיניסט, סביבתי, הפילוסוף, הסוציולוג, ההיסטוריון והכלכלן. מעטים ההוגים המהפכנים בהיסטוריה שהיו פוריים כל כך. רבים סבורים כי מרקס היה למדעי החברה והרוח (בתחומי הסוציולוגיה, הכלכלה, הפילוסופיה וההיסטוריה) מה שצ’רלס דרווין היה למדעי הטבע.

מניאו-ליברליזם למרקסיזם

בענן הניאו-ליברלי הרעיל האופף את הציבוריות הישראלית בעשורים האחרונים, הסרט “האקטיביסט: קרל מרקס” הוא משב רוח רענן. למרות פעולתם של מוסדות “מחקר והגות” שמרניים במימון של טייקונים אמריקאים, שעשו הכל כדי למחוק את האלטרנטיבה המרקסיסטית המהפכנית, העניין האקדמי והציבורי במרקס ובמרקסיזם גובר בשנים האחרונות.

ייתכן כי אנו נמצאים בפתחו של עידן חדש. מעידים על כך הקמה של הוצאות ספרים סוציאליסטיות חדשות כמו “נמלה” וכתבי עת סוציאליסטיים כמו “פיגומים”; הכנס שנערך לאחרונה באוניברסיטת בן גוריון, בו דנו במשך שלושה ימים בספרות העברית מזווית מרקסיסטית, וכנסים דומים הנערכים במכון ון ליר ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה; והעניין הרב בספרו של מרקס “ביקורת הכלכלה המדינית: מבוא והקדמה” שפורסם באחרונה, לראשונה בעברית, בהוצאת מאגנס בתרגומו של ד”ר טל מאיר גלעדי. בחודשים הספורים מאז פרסומו, אזלו ממדפי החנויות שתי מהדורות של הספר.

מרקס שפעל בבריטניה הקפיטליסטית והאימפריאליסטית מעולם לא הרים ידיים והיה אופטימיסט בלתי-מתפשר. כך גם המרקסיסטים הישראלים והפלסטינים הנאבקים בכיבוש ובקפיטליזם. מעניין לחשוב מה היה אומר קרל מרקס על הקפיטליזם הפראי של המאה ה-21, על משבר האקלים ועל הכיבוש הישראלי האכזרי בשטחים הפלסטיניים. אני בטוח שכפעיל עקבי היה כותב, מתגייס ונאבק בעוולות.

זוהר אלון

עוד בנושא:

ניתן לצפות בסרט באמצעות יוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=Z3vVhd42Ct4