הפגנות המוניות פרצו ברחבי אלג’יריה בדרישה לעצמאות: היום לפני שישים ושתיים שנים

ב-11 בדצמבר 1960 התפרצו הפגנות המוניות ברחבי אלג’יריה, אז מושבה צרפתית, בדרישה לעצמאות. ההפגנות נמשכו כשבוע לקראת בואו של הנשיא שארל דה גול. המחאות פרצו בעקבות קריאותיהם של התאים המחתרתיים של החזית לשחרור לאומי שפעלו לאורכה ולרוחבה של המושבה.

ככל כחלפו הימים ההפגנות הפכו להתקוממות עממית של ממש והגנרל דה גול נתן הוראה לחטיבת הצנחנים של הצבא ולמשטרה לירות לעבר המפגינים. על פי ההערכות, כ-260 מפגינים נהרגו מהירי שביצעו כוחות הביטחון הצרפתיים.

ההפגנות פסקו לקראת דיון שנערך בעצרת הכללית של או”ם ב-19 בדצמבר 1960 ובמרכזה: עתידה של אלג’יריה. ההפגנות ההמוניות הוכיחו באופן חד-משמעי שבניגוד לתעמולה הצרפתית הרשמית, כל העם האלג’יראי מאוחד סביב הדרישה לעצמאות ושהחזית לשחרור לאומית איננה קבוצת מחבלים רצחנית – אלא תנועה המונית בעלת שורשים חברתיים ותמיכה רחבה.

זאת, בניגוד לדברי דה גול כפי שפורסמו בעיתונות הבינלאומית לפיהם “אלג’יריה היא חלק בלתי נפרד של צרפת, מחוז נוסף בדיוק כמו פריז או מרסיי; ותושביו המוסלמים לא מעוניינים כלל בעצמאות – אלא בהמשך השלטון הצרפתי”.