הסופר, המשורר והפרטיזן שמריהו (שמרקה) קצ’רגינסקי נולד בווילנה ב-27 באוקטובר 1908

הסופר, המשורר והפרטיזן שמריהו (שמרקה) קצ’רגינסקי (ביידיש: שמערקע קאַטשערגינסקי) נולד בווילנה ב-27 באוקטובר 1908. יתום, הוא למד במוסדות דתיים וכנער השתלם בענף הדפוס והצטרף לנוער הקומוניסטי. מגיל צעיר החל לכתוב שירים וסיפורים ביידיש ונמנה עם חבורת המשוררים “יונג וילנה” (“וילנה הצעירה”) והיה כתב עיתון הבוקר היידי הקומוניסטי האמריקאי “מארגן פרייהייט”.

עם ההסכם מולטוב-ריבנטרופ בין ברה”מ לגרמניה הנאצית ב-1939 התרכזו בווילנה עשרות אלפי יהודים שנמלטו מפולין ובהם משוררים וסופרים רבים. תוך זמן קצר קמו מוסדות ספרותיים קומוניסטיים ביידיש וקצ’רגינסקי תפס מקום בולט בהתארגנויות החדשות. עם פלישת גרמניה הנאצית ב-1941 רבים מהיהודים נמלטו מזרחה לברית המועצות. קצ’רגינסקי לא הצליח להימלט מזרחה, ונמלט לאחר שנה.

באביב 1942 הוא חזר לווילנה והשתקע בגטו ונטל חלק פעיל בחיי התרבות יחד עם המשורר אברהם סוצקבר ושניהם נמנו עם מצילי אוצרות היהדות העצומים שהיו בווילנה. בספטמבר 1943 נמלט קצ’רגינסקי מגטו וילנה והצטרף לפרטיזנים הסובייטים. בשל חברותו במפלגה הקומוניסטית, קוּדם לתפקידי ארכיון, עיתונאות, רישום ותעמולה בחטיבת הפרטיזנים הרוסית. בקיץ 1944 היה בין ראשוני משחררי ווילנה והגיע לפתחו של הגטו החרב. קצ’רגינסקי התמסר לפעולות הצלה שימור ואיסוף של יצירות התרבות היהודית שנמחקה. בשנת 1948 פרסם אסופה גדולה של שירת יידיש שחוברה בגטאות ובמחנות ההשמדה.

לשירים צורפו לחנים והאסופה הזו הפכה לאבן פינה ביצירת היידיש של תקופת ההשמדה.
קצ’רגינסקי עצמו חיבר בתקופת המלחמה שירים, שרבים מהם היו נפוצים מאוד, בהם: “פֿרילינג” (אביב), שנכתב לאחר מות אשתו בגטו, “יוגנט הימן” (המנון הנוער), שהיה להמנון מועדון הנוער בגטו; “דאָס עלענטע קינד” (הילדה הגלמודה), שנכתב בעקבות סיפורה של בתה של חברתו, המורה רחל פופקו-קרינסקי, שהוחבאה על ידי העוזרת הנוצרייה של המשפחה; “איציק וויטענבערג”, המתאר את ההקרבה של מנהיג הפרטיזנים הקומוניסט בגטו וילנה; וכן “שטילער, שטילער” (שקט, שקט), שירו הידוע ביותר, שנכתב כתגובה לרצח ההמוני של יהודי ליטא בפונאר שליד וילנה.

לאחר המלחמה, המשורר עזב לצרפת, ביקר בישראל ב-1950 ובאותה שנה היגר לארגנטינה בה היה אחד מיוצרי היידיש הידועים. בבואנוס איירס פרסם חמישה מספריו. קצ’רגינסקי נפטר ב-28 באפריל 1954 בתאונת מטוס בשובו מהעיר מנדוסה לביתו בבואנוס איירס. יממה לפני מותו הוא קרא משיריו בפני קהל של מאות יהודים שהתכנסו בעיר, חרף ההפגנה האנטי-קומוניסטית של אנשי ימין שדרשו לאסור את הופעתו.