כנס באוניברסיטת בן-גוריון: הספרות העברית והביקורת המרקסיסטית

באוניברסיטת בן גוריון נפתח הבוקר (שלישי) הכנס “הספרות העברית והביקורת המרקסיסטית” שיזמו פרופ’ חמוטל צמיר (בן-גוריון), ד״ר עודד ניר (קווינס קולג’ וד”ר מי-טל נדלר (האוניברסיטה הפתוחה).

הכנס נפתח בהרצאתו של ד״ר ניר על פרשנות עברית ושינוי חברתי רדיקלי.  לאחר מכן, תהל פרוש (אוניברסיטת בן-גוריון) התייחסה ל”התחזות כסיפור-חניכה ניאו-ליברלי ב’לרגל עבור מקום אחד’ מאת לאורין מוריס”, ד״ר יואב רונאל (בצלאל), “האידיאולוגיה של היעדר-אידיאולוגיה: על מאיה ערד ומתן חרמוני” וד״ר יפתח אשכנזי (האוניברסיטה העברית), “מאקרו-כלכלה, מיקרו-כלכלה, ספרות והתגבשות של קהילה”. בשעות אחר הצהריים פרופ’ חנן חבר (אוניברסיטת ייל) דיבר על “עגנון והכלכלה הפוליטית של המצווה”  ופרופ’ שי גינזבורג (אוניברסיטת דְיוּק), “עלייה רוחנית וירידה כלכלית ב’בלבב ימים’ לעגנון”.

מחר, רביעי, ייערכו ארבעה מושבים נוספים בהשתתפות פרופ’ ארי אופנגנדן (אוניברסיטת טוליין), “העידן הליברלי וכשלונו: תרבות וכלכלה בשנות התשעים”, ד”ר מי-טל נדלר (האוניברסיטה הפתוחה), ” בין אתיקה לסמכות פוליטית: פובליציסטיקה וספרות בכתיבתו של עמוס עוז”, ד”ר אורית יושינסקי (אוניברסיטת בר-אילן), “דעת-עשות: לאקאן ובעיית העבודה בקפיטליזם”, ד”ר נוה פרומר (אוניברסיטת תל-אביב), “מה רוצה המרקסיסט? לביקורת ביקורת-האידיאולוגיה של ז׳יז׳ק”, ד”ר ריקי אופיר, “‘התולעים הלבנות שחוללו בדיוק מתחת למגן דוד’: שירו של זהר איתן ״שום שפה״ ושאלת המחויבות של השירה אצל מרקס ואדורנו” ופרופ’ צמיר, “שירה והיסטוריה אחרי ״קץ ההיסטוריה״: מחשבות על השירה בשנות השמונים”.

אחר הצהריים צפויות הרצאותיהם של ד״ר טל מאיר גלעדי (האוניברסיטה העברית), “קארל מרקס על האמנות כיוצאת מן הכלל”, פרופ’ נפתלי שם-טוב (האוניברסיטה הפתוחה), “פסטיבל עכו: ניהול אמנותי ויחסו לפוליטי דרך לוקאץ’, ברכט ואדורנו”, ד”ר גילה דנינו (מרכז אקדמי ויצ”ו חיפה), “‘בוטיק סיגי וחוט’ לנורית זרחי: קפיטליזם וסולידריות פמיניסטית במרחבים אתניים-מעמדיים”, ד”ר סווטה נטקוביץ’ (אוניברסיטת חיפה), “עושים חשבון (כפול): הנהלת-חשבונות וגיבוש האידיום הריאליסטי בפרוזה העברית המוקדמת”, פרופ׳ אליק אלחנן (סיטי קולג’, ניו-יורק), “התפתחות לא-שוויונית ומשולבת בתרגום: עברית, יידיש והפריבילגיה של אומות נחשלות”.

בקול קורא שפורסם לקראת הכנס נאמר “מאז אמצע המאה העשרים נעלם המרקסיזם מנוף ביקורת התרבות הישראלית כמעט לגמרי. כמעט שאין קריאות של הספרות והתרבות הישראלית בהקשר של הקפיטליזם וסתירותיו. בעוד הדיון בניאו-ליברליזם תפס תאוצה בשנים האחרונות בביקורת התרבות הישראלית, ביקורת הספרות המרקסיסטית עדיין לא מוצאת את מקומה בין הפרספקטיבות הביקורתיות הדומיננטיות”.

“בכנס זה נבקש להחזיר את הקפיטליזם לתמונה – וגם את ביקורת הספרות המרקסיסטית: מה בין התרבות הישראלית לקפיטליזם ולביקורת המרקסיסטית? איך אפשר להבין את הספרות הישראלית כמייצגת את סתירות הקפיטליזם, גם כשהיא לא עוסקת מפורשות בעניינים כלכליים? האם אפשר לקשור בין פרשנות שבמרכזה עניינים פוליטיים בוערים – מהאסון האקלימי ועד לדיכוי הפלסטינים – לבין המבנה הכלכלי-חברתי של מדינת-ישראל? וגם: מה פשר היעלמותה של הביקורת המרקסיסטית מנוף המחקר של הספרות העברית והישראלית בעשורים האחרונים”, הדגישו.