המכון לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני: ארכיון על המסך בערוץ ‘עקבות’

ערוץ היוטיוב של מכון עקבות לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני פרסם לאחרונה שורה ארוכה של סרטונים חדשים. המכון פעיל בפלטפורמת המדיה, ומרבה לפרסם בה סרטונים בנושא תקופת הממשל הצבאי שהטילה ישראל על אזרחיה הערבים בין 1948 ל-1966.

אחד הסרטונים החדשים מתמקד בתקופה שלאחר מלחמת 1967, ובדיון שרי הממשלה בשאלה כיצד לסמן את השטחים הערביים שנכבשו על גבי מפת המדינה הרשמית. בסיכום הפגישה החליטו להסיר מהמפה את סימון “הקו הירוק” – קו הגבול שנקבע בהסכמי שביתת הנשק ב-1949 בין ישראל לירדן. ההחלטה נתקבלה בחשאיות ולא פורסמה בציבור. התוצאה: כל אזרח שגדל והתחנך בישראל לאחר 1967 לא ידע כלל היכן עובר גבולה המזרחי של ישראל, והיכן מסתיים שטחה הריבוני. בכך, הפכה מפת ישראל כלי פוליטי רב עוצמה, אשר חיבל לאורך השנים בדיון הציבורי החשוב בשאלת עתיד השטחים.

בתחילת יוני פרסם המכון סרטון העוסק בסיפורם של חברי קיבוץ נחשון, אשר צפו בגירוש תושבי הכפרים הפלסטיניים הסמוכים עמואס ובית נובא ביוני 1967. חברי הקיבוץ היו עדים גם להריסת בתיהם של המגורשים, ולהריסת הכפר מהיסוד. על חורבות הכפרים האלה הוקם “פארק קנדה”.

מיד לאחר המלחמה, דנו חברי הקיבוץ בשאלה מה לעשות ברכוש שהותירו שכניהם לשעבר. העניין שלהם התמקד בשאלת שדותיהם החקלאיים של שני הכפרים וביבול שניתן להפיק מהאדמות הפוריות שעמדו עתה שוממות. הדיונים הללו תועדו בעלון הקיבוץ, אך בסופו של דבר צונזרו. בזכות תושייתה של מי שניהלה את ארכיון הקיבוץ, נותר עותק אחד של הפרסום המצונזר. הטקסט המקורי זמין באתר מכון עקבות, ומתעד את הלבטים והחששות של חברי הקיבוץ ביחס לרכוש הפלסטיני.

מכון עקבות הוקם ב-2014 מתוך הכרה בתפקידם הייחודי של ארכיונים ובאפשרותם לנפץ נרטיבים המזינים את הסכסוך. באמצעות פרסום סרטונים וחומרים ארכיוניים, ובאמצעות חשיפה של מנגנוני דיכוי ותהליכים המנציחים את הסכסוך, מבקש המכון לקדם שינוי אמיתי. “אנו מסייעים למגיני זכויות אדם ולארגוני החברה האזרחית באמצעות איתור והנגשה של חומרים ארכיוניים המקדמים את עבודתם. אנו פועלים להנגיש לציבור את החומרים והתעודות המצויים בארכיונים ממשלתיים במטרה לקדם שקיפות וחופש מידע”, מסרו אנשיו.

מכון עקבות