מותו של לוחם החופש האירי: בובי סנדס שבת רעב ומת היום לפני 41 שנים
סנדס נולד בצפון אירלנד למשפחה קתולית ; סבל מהתנכלויות והצטרף לצבא האירי הרפובליקני הזמני ב-1972
ב-5 במאי 1981 נפטר בעיצומה של שביתת רעב האסיר הפוליטי האירי רוברט "בובי" סנדס, שהיה חבר בצבא האירי הרפובליקני הזמני שבמחתרת. סנדס שבת רעב במשך יותר מחודשיים במחאה על תנאי הכליאה של תומכי עצמאות צפון אירלנד בבתי הכלא הבריטיים.
בשעה 01:17 לפנות בוקר, ב-5 במאי 1981, מת סנדס לאחר 66 ימי צום ומייד פרץ גל של מחאות ברחבי צפון אירלנד. אריק ודזמונד גיני, אב ובנו שעסקו בהובלת חלב, מתו לאחר שרכבם נרגם באבני מתפרעים באותו היום והם התנגשו בקיר.
למחרת, שיגרה הממשלה תגבורת של שש מאות חיילים לאזור. הפגנות פרצו ברחבי העולם; הקונסוליה הבריטית בגנט הותקפה על ידי המון זועם. איגוד הסוורים בחוף המזרחי של ארצות הברית הכריז על חרם בן 24 שעות על ספינות בריטיות. אליפות הבית הבריטית שנועדה להיערך בצפון אירלנד באותו החודש, בוטלה משיקולי ביטחון. ב-7 במאי נקבר סנדס בבלפסט, בליווי משמר-כבוד רעול פנים של חבריו ויותר מ-100 אלף איש השתתפו בהלווייתו.
סנדס נולד ב-1954 באבוטס קרוס שבעיירה ניוטונאבי מצפון לבלפסט לג'ון ורוזלינד סנדס. שני הוריו היו קתוליים, סבו מצד אביו היה פרוטסטנטי ומשפחתו ממוצא סקוטי. המשפחה הקתולית השתלבה בקלות יחסית ברובע האמיד, שהיה מאוכלס כמעט אך ורק בפרוטסטנטים. בובי היה הבן הבכור, והיו לו שתי אחיות ואח צעירים: מרסלה, ברנדט וג'ון. לקראת סוף שנות ה-50 החלה המשפחה לסבול הטרדות משכניהם על רקע דתם. ב-1961, לאחר הצקות ואיומים, נאלצו לעבור מביתם לראת'קול, שיכון אחר בניוטונאבי שבו היוו הקתולים 30% מהאוכלוסייה.
גם שם, סנדס הצעיר סבל מהתנכלות שכניו. הוא ואחיותיו הוכו על ידי ילדים אחרים לעיתים תכופות. ב-1970 עזב בובי את בית-הספר, בגיל חמש-עשרה, ומצא עבודה כמתלמד במפעל להרכבת אוטובוסים. הוא עזב את המשרה ב-1972, לאחר שהוכה ואוים ברצח מספר פעמים על ידי העובדים האחרים. ביוני אותה שנה הותקף בית הוריו על ידי אספסוף, והמשפחה עזבה לרובע קתולי במערב בלפסט.
זמן קצר לאחר המעבר הצטרף סנדס ל"צבא האירי הרפובליקני הזמני" – ארגון שפרש מ"הצבא האירי הרפובליקני" הוותיק. באוקטובר 1972 נעצר לאחר שארבעה אקדחים נתפסו בבית ששהה בו. בעודו במעצר נשא לאישה את חברתו ההרה, ג'רלדין נואד. באפריל 1973 הורשע ונגזרו עליו חמש שנות מאסר בבית-הכלא מייז. בעודו במאסר זכה לתנאי 'מעמד מיוחד'. אלה הוענקו ביולי 1972 לכל העצירים שעברו עבירות הקשורות למאבק בקולוניאליזם הבריטי. בשהותו בכלא קרא סנדס את כתבי אבי העצמאות האירית ג'יימס קונולי, קרל מרקס, ו.י. לנין וארנסטו "צ'ה" גווארה ונעשה סוציאליסט. באפריל 1976 הוא שוחרר ושב להתגורר עם אשתו ועם בנו, ג'ררד.
במארס 1977 הוא שב למעצר בהאשמת פעולה טרור. בכלא נעשה סנדס אחד ממנהיגי העצירים ונוכח אלימות מצד הסוהרים ותנאי כליאה קשים, יזמו האסירים מחאה נוספת להשבת המעמד המיוחד. ב-27 באוקטובר 1980 החלו שבעה אסירים בשביתת רעב, בהובלת מנהיגם הרשמי של אסירי הכלא ברנדן יוז. בינואר 1981 הסכימה הממשלה לפשרה והשובתים חזרו לאכול לאחר חמישים ושלושה ימי צום; אחד מהם, שון מק'קנה, שקע לתרדמת קודם לכן אך חייו ניצלו.
ב-26 במרץ, החליטה מפלגת העצמאות "השין פיין" להריץ את סנדס כמועמד כדי להבטיח לו חסינות פרלמנטרית. מועמד הסוציאל-דמוקרטים אוסטין קורי ומועמד הלייבור ביטלו את התמודדותם כדי לא לפגוע בסיכוייו של סנדס, ויריבו היחיד שנותר היה נציג היונוניסטים תומכי האימפריה הבריטית, הארי ווסט. בהצבעה שנערכה ב-9 באפריל זכה סנדס ב-30,492 קולות למול 29,046 שניתנו לווסט, ונבחר לפרלמנט. בתגובה להצלחתו נקבע תיקון לחוק שמנע מאסירים להתמודד בבחירות, אם כי זה לא חל עליו בדיעבד. הוא היה לצעיר מבין החברים בפרלמנט, אם כי מעולם לא יצא את הכלא ותפס את מקומו במליאה בלונדון וגם לא הושבע לתפקיד.
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il
