לחיזוק מעמד עובדי ההוראה: הוועידה ה-22 של ארגון המורים העל יסודיים

מאות צירים, אשר נבחרו כנציגי מוסדות חינוך במקומות עבודתם, התכנסו היום (רביעי) בוועידת ארגון המורים העל יסודיים ה-22 ודנו בדו”ח ההנהלה היוצאת ובהצעות לשינוי התקנון. לכינוס הוועידה קדמו בחירות בסניפי הארגון, בהן נבחרו נציגיהם למוסדותיו: מועצת הארגון, ועדת הביקורת ובית דין החברים. מועצת הארגון תבחר מתוכה את הנהלת הארגון ויו”ר הארגון. מהם האתגרים הבולטים הניצבים בפני ציבור המורים העל יסודיים בתקופה הקרובה?

על הפרק עומדת חתימה על הסכם קיבוצי חדש. להבדיל מהסתדרות המורים, שחבריה עובדים כבר שנים ללא הסכם שכר בתוקף, נחתם הסכם קיבוצי בין ארגון המורים לבין האוצר ב-2018. אולם תוקפו של הסכם זה פג ב-28 בפברואר, וכעת מוטלת על הנהלת הארגון שנבחרה האחריות לפעול לחתימה על הסכם חדש. שר האוצר אביגדור ליברמן כבר ירה את יריית הפתיחה במאבק על ההסכם החדש, כאשר הציב בכמה מנאומיו בחודשים האחרונים את הדרישה, כי בהסכמי השכר של המורים ייקבעו שכר דיפרנציאלי בהתאם להישגים ושכר גבוה יותר למורים המלמדים אנגלית, מתמטיקה ולשון.

משמעותן המעשית של דרישות אלה היא, כמובן, חיסול ההסכמים הקיבוציים ופגיעה קשה בעבודה המאורגנת במערכת החינוך. לדרישות אלו, כמו גם לדרישה החוזרת לקצץ בחופשות המורים (אשר עובדים הרבה יותר ימים מאשר מקביליהם במדינות ה-OECD), לא תוכל הנהלת הארגון הנבחרת להסכים. ציבור המורים מצפה מהנהלת הארגון לבלום את ניסיונות הפגיעה הללו, וכן להשיג שיפור משמעותי בכל הנוגע בתנאי ההעסקה.

בראש ובראשונה מדובר בשכרם של המורים החדשים במערכת – שאפילו נציגי האוצר מודים בכורח להעלותו – אך גם בשיפור שכרם ותנאי פרישתם לגמלאות של המורים הוותיקים. לא מן הנמנע שהעזים שמנסה האוצר להכניס כתנאי לחתימה על הסכם חדש, וכן טקטיקת מריחת הזמן הידועה והמוכרת שלו במו”מ על הסכמים קיבוציים, עלולות לגרור את המו”מ עד פתיחת שנת הלימודים הבאה, ואולי אף מעבר לה. מועצת הארגון תצטרך לבחון אפוא הכרזה על סכסוך עבודה ופתיחה בשביתה.

בפני ציבור המורים עומד כנושא מרכזי גם מעמד המורה, אשר נמצא תחת התקפה חריפה. לשכר הנמוך ולמעמד הציבורי הנמוך הנלווה אליו, לסביבת העבודה הבלתי ראויה ולבעיית האלימות, נוסף – וביתר שאת מאז תחילת משבר הקורונה – קמפיין הסתה מאורגן מטעם האוצר נגד ציבור המורים. האוצר, בעזרת נציגים בכלי התקשורת הממסדיים, דורש מהמורים לוותר על תנאים ועל זכויות בשל “נדיבותה”של המדינה, שלא פיטרה או הוציאה אותם לחל”ת כפי שנעשה במגזרים אחרים. קמפיין זה מיחזר טענות מצד אויבי העבודה המאורגנת וזכויות העובדים בדבר “חוסר היכולת לפטר מורים גרועים”.

אלא מה?בינתיים נאלצה אפילו המדינה להודות, כי הבעיה האקוטית של מערכת החינוך אינה “המורה הגרוע שלא ניתן לפטר” – שאינו אלא מיתוס – אלא המורים העוזבים את המקצוע מבחירה, שמספרם הוכפל בשנה האחרונה. צדה השני של בעיה זו הוא הירידה החדה בנרשמים ללימודי הוראה – ירידה של 20% בשנה האחרונה. מנכ”לית משרד החינוך, דלית שטאובר, ציינה בין הגורמים למחסור במורים את השכר הנמוך ואת סביבת העבודה.

אולם שטאובר התעלמה מכך שהמדינה עצמה לא עומדת בהתחייבויותיה בנוגע לסביבת העבודה של המורים: דו”ח מבקר המדינה מ-2015 העלה, כי תקציבים שהתחייבו משרדי האוצר והחינוך להעביר לבתי הספר לטובת הקמת פינות עבודה למורים (כחלק מרפורמת עוז לתמורה) היו נמוכים מהנדרש, ובמקרים רבים לא הועברו כלל. השחיקה במעמד המורה והבריחה מהמקצוע הן נושא מכריע לא פחות מההסכם הקיבוצי.

נושא בוער נוסף על סדר היום של המורים הוא הפגיעה במקצועות ההומניים. לפי הרפורמה שמקדמתה שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון, יבוטלו בחינות הבגרות במקצועות ההומניים – היסטוריה, אזרחות, תנ”ך וספרות – ויוחלפו בהערכה פנימית. בצד החשש מהרעת תנאי עבודתם של מורים המלמדים מקצועות אלה, תפגע הצעה זו במעמד המקצועות עצמם. משרד החינוך חותר למעשה ליצירת היררכיה בין מקצועות “חשובים”, המחייבים בחינה חיצונית, לבין מקצועות בעלי חשיבות נמוכה, לגביהם מספיקה הערכה פנימית. מדרג זה בא לידי ביטוי גם ברפורמה נוספת של משרד החינוך: “גמישות פדגוגית ניהולית” (גפ”ן), אשר מאפשרת “העברת”שעות בין מקצועות שונים, בעיקר באשכולות המקצועות ההומאניים.

תוצאה צפויה מרפורמות אלה היא שהמורים במקצועות ההומאניים יהיו חשופים ללחץ גובר מצד מנהלים להתפשר על המקצועיות לטובת ציונים, וכן לסנקציה של קיצוץ שעות הוראה במידה שלא יעמדו בציפיות. לרפורמות יהיו השפעות חברתיות מרחיקות לכת: יישומן צפוי לפגוע בראש ובראשונה בבתי ספר באזורים חלשים כלכלית, בהם יהיו צמצום ודחיקת המקצועות ההומאניים משמעותיים יותר.

הפגיעה המתמשכת במעמדם של מקצועות אלה באה לידי ביטוי גם במשבר מדעי הרוח באוניברסיטאות, עליו דווח לאחרונה ב”זו הדרך“. זאת על רקע מאבקם של מרצים ושל סטודנטים באוניברסיטת תל אביב נגד קיצוצים ופיטורים בפקולטה למדעי הרוח.

הנהלת ארגון המורים העל-יסודיים כבר פתחה במאבק נגד הרפורמה המוצעת בבחינות הבגרות שטרם הוצגה במלואה אך מימושה יחל כבר בשנת הלימודים הבאה. בעקבות ועידתו, על הנהלת ארגון המורים מוטל להכין את הארגון למערכה.