אם נבקש להחמיא לשר החינוך יואב קיש, נאמר כי תחת כהונתו התאפיינה מערכת החינוך בעיקר בדריכה במקום. אך תיאור מדויק יותר הוא של הליכה לאחור. לא טופלה אף לא אחת מבעיות היסוד של המערכת והפוליטיזציה שלה הקצינה. למעשה, הדבר החיובי היחיד שניתן להגיד על הכהונה של קיש במשרד הוא שבעקבות כשלונו המהדהד נתפס החינוך כנושא מרכזי במערכת הבחירות שבפתח ולקראת שנת הלימודים שתיפתח בשבוע הבא.
ליאון תג'ר, קומוניסט בולגרי ממוצא יהודי, הוחזק במחנה כפייה במולדתו עד ה-24 ליוני 1941. יומיים לאחר שפלשה גרמניה הנאצית לברית המועצות, לא חיכה תג'ר להנחיות מפלגתו, אליה הצטרף ב-1933. הוא פרץ למחסני מחנה העבודה, גנב תרמיל מלא חומרי נפץ וברח. כעבור שישה ימים, נשמע פיצוץ אדיר ואחריו עלו בלהבות מחסני הדלק של עיר הנמל הבולגרית רוסה. בפעולת יחיד נועזת, הצליח תג'ר לחסל את מאגרי הדלק
הלחצים של משרד האוצר לחדש את הלימודים במערכת החינוך ברחבי הארץ, כחלק מרצונו להחזיר את המשק לעבודה מלאה – או למצער לבטל את הלמידה מרחוק ולאלץ את המורים להחזיר כנגדם ימי חופשה במהלך חופשת הפסח או החופש הגדול, החלה עוד בראשיתה של המלחמה הנוכחית. עוד במהלך חופשת פורים הודיע האוצר על רצונו לבטל את הלמידה מרחוק בכיתות א' עד ד' בטענה כי אינה אפקטיבית. יו"ר
ההפגנה נגד הפשיעה שיזמה ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בתל-אביב במוצ"ש, 31 בינואר, הייתה אירוע טקטוני. עשרות אלפי ערבים הגיעו לליבה של תל אביב על מנת להפגין יחד עם החברה היהודית, ורבבות יהודים שנענו לקריאתה של ועדת המעקב עמדו בסולידריות עם החברה הערבית. זה אירוע נדיר בישראל בימים כתיקונם, לא כל שכן בישראל מודל 2026. גודל האירוע וחשיבותו הובילו לכך שגם שורת ארגונים אשר
יומיים לאחר החלטת בג"ץ שהוציא צו ביניים נגד החלטת המשטרה לאסור על אוהדי הפועל תל-אביב ללבוש חולצות שבהן כונו המשטרה, תנועת "כך" הגזענית ומכבי ת"א "חלאות", אלפי אוהדים אדומים הגיעו אתמול (שבת) לבלומפילד למשחק נגד בני ריינה עם אותן החולצות ושהיו לכרזות זעירות שהונפו במהלך כל המשחק. אוהדי הפועל תל-אביב עתרו בשבוע שעבר יחד עם האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בעקבות האיסור על כניסת אוהדים למגרשים
שנתיים מתחילת המלחמה בעזה. מאות אלפים יוצאים לרחובות בקריאה להפסקת אש, להחזרת החטופים ולהגנה על הדמוקרטיה. אך מעמד העובדים על ארגוניו הגדולים נותר ברובו מחוץ למעגל המחאה. ההסתדרות אינה מגיבה, איגודי העובדים שותקים, והמחאה עצמה מתקשה לדבר בשפה שמובנת לעובדים. על רקע זה התקיים בגדה השמאלית בתל אביב הכנס "המחאה והעובדים", שניסה לנתח את שורשי הנתק ולשרטט כיוונים אפשריים לגישור. בכנס נשאו דברים ד"ר אפרים
אירוע חגיגי לרגל צאת המהדורה העברית של הספר "רוזה לוקסמבורג" (הוצאת גמא), לפני שבועיים נערך בגדה השמאלית בתל אביב בו לקחו חלק ח"כ לשעבר דב חנין והמחברת דנה מילס. מנחה האירוע, רענן שמש פורשנר, פתח בהתייחסות לעובדה שלוקסמבורג נשפטה על התנגדותה למלחמת העולם הראשונה עוד לפני שזו התחילה. בדרך של השוואה, התייחס בהמשך לתמונת ארכיון של ראשון הדוברים באירוע, ד"ר דב חנין, שפורסמה בעיתון "הארץ"
יומיים לפני שפתחה ישראל במתקפה על איראן, אירח סניף תל אביב של מק"י מפגש בנושא המרקסיזם האיראני. זאת במסגרת סדרת ההרצאות בנושא מרקסיזם במזרח התיכון. המפגש, שנערך באופן מקוון, כלל הרצאה מפי נ', מרקסיסט איראני גולה, שביקש כי שמו לא יפורסם. ההרצאה נפתחה בהערות מבוא: אחד המאפיינים המרכזיים של התנועה המרקסיסטית בכללותה הוא היכולת ללמוד מכישלונות ולראות אותם כנסיגות במסגרת מאבק ארוך. זה מצריך פיתוח
יו"ר עמותת הפועל אוסישקין תל אביב בכדורסל, רמי כהן, התפטר לפני כחודש. ההתפטרות הגיעה על רקע העימות המתמשך בין חברי הנהלת העמותה לבין עופר ינאי, שרכש בתחילת השנה את מרבית השליטה בקבוצה. בעקבות התפטרותו של כהן, התפטרו גם שלושה מארבעת חברי הוועד הנותרים. המהלך היה תגובה לאולטימטום שהציב ינאי לאחר סיום הבוררות בין הצדדים בנוגע למעבר הקבוצה מאולמה הביתי במתחם הדרייב אין לאולם יד אליהו,
דיון בנושא חוק הפסילה והחקיקה האנטי דמוקרטית שמקדמת הממשלה התקיים בשבוע שעבר במועדון הגדה השמאלית בתל אביב, ביוזמת סניף חד"ש המקומי. בדיון השתתפו מזכירת חד"ש ת"א, עו"ד נועה לוי, ח"כ לשעבר ד"ר יוסף ג'בארין ומנכ"ל מכון אקורד, רון גרליץ. את הדיון פתחה עו"ד לוי, אשר דנה בחוק על רקע מכלול החקיקה הפשיסטית שהקואליציה מנסה להעביר לאחרונה. לדבריה, קל ללכת לאיבוד בתוך מכלול זה ולהתייחס לחוק
