מרכז אדוה על תקציב משרד השיכון החדש: השוק הפרטי ממשיך לשלוט במדיניות הדיור
ממסמך שפרסם מרכז אדוה עולה כי "מדיניות השוק הפרטי" בדיור הקצינה את הפערים החברתיים-כלכליים
"בתקציב משרד הבינוי והשיכון לשנים 2022-2021 לא בא לידי ביטוי שינוי מהותי במדיניות השוק הפרטי". כך עולה מניתוח שערך חוקר מרכז אדוה, ירון הופמן-דישון, במחקר שפורסם היום (ראשון). לדבריו, "מזה כשלושה עשורים, וביתר שאת מאז ראשית שנות ה-2000, נשלטת מדיניות הדיור בישראל על-ידי אידיאולוגיה של 'שוק פרטי', שמשמעותה העברת האחריות לבינוי מגורים ושיכון האוכלוסייה מהממשלה למגזר הפרטי. כיום ממשלת ישראל כבר אינה משקיעה תקציבים גדולים כדי לממן פרויקטים של בינוי לדיור ולסייע לציבור להשיג קורת גג. מנגד, שוק הדיור הוא כיום מקור חשוב של הכנסות למדינה".
מהמסמך עולה כי "מדיניות השוק הפרטי" בדיור הקצינה את הפערים החברתיים-כלכליים שהיו קיימים בעבר, כאשר שכבה הולכת וגדלה באוכלוסייה ממשיכה להתקשות להשיג דירה נאותה במחיר סביר , יעד המוגדר בחזון משרד הבינוי והשיכון.מנגד, מדיניות זו הביאה להופעתה של שכבה מבוססת צרה יחסית, שהגדילה מאוד את משאביה. עם פרוץ המשבר העולמי בשנת 2008 הסיטה שכבה זו הון רב להשקעות בשוק הנדל"ן, בתהליך שתרם בחלקו לעליית מחירי הדיור, והרחיק עוד יותר את יכולתם של רבים להשיג קורת גג יציבה.
כחלק ממדיניות זו נטשה ממשלת ישראל את הדיור הציבורי, הקשיחה את הקריטריונים לזכאות והמעיטה או ולעיתים אף ביטלה לחלוטין את ההשקעה בבנייה חדשה של דיור ציבורי. בשנים האחרונות הפך מסלול הסיוע בשכר דירה למסלול הסיוע העיקרי של המדינה בתחום הדיור למשקי בית – מסלול שבמתכונתו הנוכחית סובל מבעיות ניכרות, אינו מתוקצב די הצורך, ובעיקר – אינו מגשים את מטרתו בסיוע בהשגת קורת גג יציבה.
שינוי מגמה מסוים נרשם החל משנת 2015, שבה החל תקציב משרד הבינוי והשיכון לעלות, אם כי גם כיום הוא עדיין רחוק מרמתו בתחילת שנות ה-2000. בתקציב משרד הבינוי והשיכון לשנים 2022-2021 לא בא לידי ביטוי שינוי מהותי ב"מדיניות השוק הפרטי". עוד עולה מהניתוח שבשני העשורים האחרונים ירד משמעותית תקציב הבינוי והשיכון. בתקציב המתוכנן לשנת 2021 אין כמעט שינוי לעומת ההוצאה בפועל בשנת 2020, התקציב המתוכנן לשנת 2022 אף משקף ירידה קלה בהשוואה לתקציב 2020.
כמו כן, המדינה מוסיפה לראות בדיור מקור הכנסה. במקביל לקיטון בתקציב משרד הבינוי והשיכון, בשנים האחרונות הכנסות המדינה מדיור המשיכו לעלות, וזאת הן בהכנסות ממיסי נדל"ן (מס רכישה, מס שבח, מס רכוש ומס מכירה) והן בהכנסות שמעבירה רשות מקרקעי ישראל למדינה על חלקה במכירת קרקעות מדינה.
לדברי הופמן-דישון, בעשור האחרון חלה עלייה בתקציב ההוצאה על סיוע בשכר דירה. עלייה זו מיוחסת בעיקר לגידול במספר משקי הבית הזכאים לסיוע. מדיניות הסיוע בשכר דירה אינה מספקת מענה הולם למשקי בית אשר אין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, זאת גם בגלל גובה הסיוע הבלתי מספק שנשחק בשנים האחרונות ביחס למחירי השכירות, וגם בגלל מתכונת היישום של מדיניות זו בישראל.בישראל ייושם מסלול הסיוע בשכר דירה כמדיניות חליפית להשקעה בדיור ציבורי. בניגוד לכך, מרבית המדינות הקפיטליסטיות המתקדמות המוציאות הוצאה גבוהה על סיוע בשכר דירה, הן אותן המדינות שבהן גם קיים שיעור גבוה של דיור חברתי וציבורי. "למרות הבטחות שונות, כולל במסגרת דיוני התקציב לשנים 2022-2021, עד היום לא יושמה תוכנית ולא הושקעו משאבים להרחבה משמעותית של הדיור הציבורי בישראל", הדגיש.
עוד טוענים באדוה שתקציב המדינה שאושר ביום שישי האחרון בכנסת טומן בחובו מערכות שירותים ציבוריים מורעבים ובראשם מערכת הבריאות כפי שהיה לפני התפרצות נגיף הקורונה.כך, במסמך ניתוח של תקציב המדינה לשנים 2022-2021 של מרכז אדוה העומד להתפרסם בימים הקרובים.
לדברי חוקרי אדוה "מגפת הקורונה מצאה את השירותים החברתיים ובראשם מערכת הבריאות כשהם מורעבים, לאחר שנים של תקציבים שאינם גדולים דיים כדי לענות על הצרכים. השירותים רעבו לכוח אדם מיומן, לתשתיות, לתכניות סיוע לקבוצות ומגזרים דלי-הכנסות".אל מול המגפה הגדילה הממשלה את הוצאותיה – על בריאות, על ביטחון סוציאלי, על סיוע למובטלים ולעסקים ועוד.
עוד בנושא:
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il
