fbpx

פסטיבל אפוס לסרטי אמנות: אמל מורקוס והרולד רובין על המסך הגדול

הפסטיבל הוא מקום מפגש בין האמנויות השונות לבין אמנות הקולנוע

במסגרת פסטיבל אפוס לסרטי אמנות שנפתח השבוע בסינמטק תל-אביב יוקרנו, בין השאר, סרטים על הזמרת אמל מורקוס ועל נגן הג'אז הרולד רובין. הפסטיבל, שנוסד ב-2009, הוא מקום מפגש בין האמנויות השונות לבין אמנות הקולנוע. עשרות הסרטים המקומיים והזרים, התיעודיים והעלילתיים המוצגים בפסטיבל, עוסקים ביוצרים בתחומי אמנות מגוונים: שירה וספרות, מחול, מוסיקה לסוגיה, תיאטרון, אמנות פלסטית וקולנוע.

בפסטיבל תוקרן על המסך הגדול ביום חמישי הקרוב בשעה 11:00 הסדרה "מוזות" בהשתתפות היוצרים והאמנים. זו סדרה ובה שישה סרטי תעודה בני 30 דקות, על דמויות בולטות בעולם התרבות המקומי. במרכז הסדרה: הזמרת אמל מורקוס (במאית: אורית פוקס); המשורר רוני סומק (במאים: רן סלוין ונורית קידר); הסופרת צרויה שלו (במאית: איילת ברגור); השחקן ששון גבאי (במאים: אדם גבאי ודוד אופק); הציירת זויה צ'רקסקי (במאית: ענת שוורץ); והמאייר דוד פולונסקי (במאי: אופיר טריינין).

מורקוס היא מהזמרות הידועות ביותר בחברה הערבית-הפלסטינית בישראל, ובעבר שיתפה פעולה בהופעות עם ג'ואן באאז, רוברט ואייט, מרסדס סוסה וגליקריה. באחרונה הלחינה מורקוס את השיר "דולא" שכתב המשורר הפלסטיני סמיח אל-קאסם בתחילת שנות ה-70.

למחרת, ביום שישי, בשעה 20:30, יתקיים אירוע בין-תחומי לכבוד האמן, האדריכל והמוסיקאי הרולד רובין (2020-1932). במשך שנים רבות היה רובין בן בית במועדון הגדה השמאלית, ובמקרה הזדמנו הדברים כך שהאירוע לזכרו ייערך ביום בו יחגוג המועדון התל-אביבי 35 שנה לפעילותו. באירוע לזכרו של רובין יוקרן סרטה התיעודי של יסמין קיני "כישלון מופלא" (ישראל, 2009) העוסק במסעו יוצא הדופן של רובין מיוהנסבורג לתל אביב. אחריו יתקיים קונצרט "פרי ג'ז" של עמיתיו, תלמידיו ואוהביו. רובין עזב את דרום אפריקה, בה נולד ב-1932, לאחר שהועמד לדין "על חילול השם". מאז חי בישראל.

בשנות ה-50 הפגין רובין נגד שלטון האפרטהייד וניגן עם מוסיקאי ג'ז שחורים. ב-1960 הציג סדרת ציורים תחת הכותרת "סדרת שארפוויל". הייתה זו התגובה הראשונה והיחידה של אמן לבן בדרום אפריקה לטבח שארפוויל, בו טבחה המשטרה הגזענית בקבוצה של מפגינים שחורים שלווים: 59 נהרגו וכ-180 נפצעו. השלטונות הגזעניים בפרטוריה תקפו את רובין גם בגלל ציור שהציג ובו נראה ישו הצלוב ובצדו המשפט: "סלחו לו, כי לא ידע מה הוא עושה" – היפוך של המשפט המופיע בברית החדשה, בו אומר ישו לאלוהים על בני האדם: "סלח להם כי לא ידעו מה הם עושים". רובין הועמד לדין. הוא החליט לעזוב את דרום אפריקה בגלל שמאס בשלטון האפרטהייד.

את לימודי האדריכלות השלים רובין בלונדון ב-1963, ולאחר מכן הגיע לארץ. עבד במשרדו של האדריכל אריה שרון בתל-אביב עד לפרישתו ב-1984. בשנותיו האחרונות סבל רובין מאלצהיימר, אך המשיך לנגן בגדה השמאלית, בין השאר עם מוסיקאים שהיו צעירים ממנו ביותר משישים שנה. בסוף 2018, בגיל 86, מצבו לא איפשר לו להמשיך לנגן. לקראת יום הולדתו ה-75, החלה הבמאית יסמין קיני, בתו החורגת, לתעד את חייו ואת מסעו חזרה ליוהנסבורג, אותה עזב יותר מ-40 שנה קודם לכן. הסרט עוקב אחר חייו של האמן, משפחתו ויצירתו,  ומתעד את חזרתו אל יוהנסבורג של היום, כשרצף של אירועים מקים עליו את סיפורי עברו.

 

עוד על האירוע לציון 35 שנה לגדה השמאלית:

https://zoha.org.il/111333/

הרולד רובין מנגן במועדון הגדה השמאלית (צילום: מארק סגל / ויקיפדיה)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן